בית המשפט השלום בחיפה נעתר לאחרונה (28.04.2022) לבקשתה של ד"ר שרון אלרעי פרייס – ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, למתן צו בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, כנגד קבוצת אנשים "מתנגדי חיסוני קורונה", אשר נהגו להטרידה לכאורה באופן חוזר, בהפגנות ליד ביתה וברשתות החברתיות. במסגרת הדיון, בית המשפט נדרש לשאלה בין יתר השאלות המשפטיות, האם מעשי המפגינים הם בגדר הטרדה מאיימת כמשמעה בחוק.
השופט אחסאן כנעאן קיבל את בקשתה של ד"ר אלרעי פרייס והותיר את הצו שניתן במעמד צד אחד על כנו לתקופה המקסימלית בת שישה חודשים.
המפגינים טענו כי הצעת החוק למניעת הטרדה מאיימת הוגבלה לתופעת המטרידים על רקע רומנטי ולדידם, החוק לא נועד להסדיר מערכת יחסים בין מפגין לאיש מושא ההפגנה, אלא בעיקרו בא להסדיר הטרדות שנעשות אגב מערכת יחסים בין גבר לאישה.
טענה זו נשללה כאמור ונקבע כי רצון המחוקק היה אחר. המחוקק התייחס בדברי ההסבר באופן כללי לתופעה ולא הגבילה למעשי הטרדה הנעשים ממניע קונקרטי, הדגש הוא על ההתנהגות ולא על המניע. השופט הוסיף, כי המחוקק בפירוש לא אמר שמעשי הטרדה הם באופן בלעדי על רקע רומנטי.
השופט בחר ליצוק פרשנות מרחיבה לפיה כל פעולה אשר פוגעת באינטרסים המוגנים על פי חוק אגב מעשי הטרדה, ללא קשר למניע צריך להיענות במתן הגנה וסעד על פי החוק. כמו כן נדחתה הטענה לפיה מעשי הטרדה מאיימת מוגבלים אך ורק למעשים בלתי חוקיים או כאלה המהווים עבירה פלילית.
הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית לפי סעיף 7 לחוק כבוד האדם וחירותו, והפסיקה ראתה בפגיעה בשלוות חייו של המוטרד כחלק מהזכות לפרטיות. כפועל יוצא קבע השופט כי מעשי המפגינים מהווים הטרדה מאיימת באופן חד משמעי: "מעשיהם בוטים והם הפרו באופן קיצוני את שלוותה של המבקשת, פגעו בפרטיותה בצורה קשה ובשמה הטוב."
בנוסף השופט הורה כי פסק הדין יועבר למפקד המשטרה בתחנת חיפה, זאת לאחר שהתרשם שהשוטרים שהגיעו למקום, לא ידעו לפרט בפני אחד המפגינים האם הוא מואשם בעבירה כלשהי, וניכר היה כי אינם מודעים לכך כי מעשי הטרדה, ביניהם הטרדת עובד ציבור, יכולים להוות עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות.
