מהו מידע אישי על פי חוק הגנת הפרטיות? הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מנסה להגדיר זאת בטיוטת גילוי דעת שהוצאה לאחרונה (25/05/21) תוך קריאת לציבור להעיר את הערותיו.
בהתאם לעמדת הרשות ישנה רשימה פתוחה של נתונים המהווים "מידע" לצורך יישום חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. סעיף 7 לחוק מגדיר מהם הנושאים החוסים תחת הגדרת ה"מידע" (למשל: נתונים על אישיותו של אדם, מצבו הכלכלי וכיו"ב). כמו כן מוסיף הוא להגדיר את אופי המידע שנתפס כ"מידע רגיש" (למשל: נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצבו הבריאותי וכיו"ב). פרט לאמור, היועמ"ש בעמדתו לבימ"ש בעניין גרינברג הוסיף וקבע שהוראות חוק הגנת הפרטיות חלות על מידע בעת שניתן באמצעות אמצעים סבירים לגלותו.
יש להבהיר שאין ההגדרות לעיל מתייחסות לתוצר הסופי בלבד אלא גם להליך קבלתו. היינו גם במקרים בהם נתון מזהה מסוים עשוי להוות "מפתח" למידע אודות אדם, אף הוא יוגדר כ"מידע". הגדרה זו הורחבה ע"י בימ"ש בעניין עמותת חברות הסיעוד, בו נקבע שמידע אנונימי ממנו ניתן להסיק קשר לאדם ספציפי היה מידע מזהה מלכתחילה.
בסיכום גילוי דעתו, משרד המשפטים מפרסם דוגמאות לנתונים הנמצאים תחת ההגדרות לעיל, למשל "מעמדו האישי של אדם" נגזר למידע דוגמת הסטטוס הזוגי שלו, ו"מצבו הבריאותי" נתפס כמידע דוגמת מידע גנטי, היותו נשא נגיף מסוים ומידע רפואי נפשי.
[גילוי דעת: מהם "מידע" ו"ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" בחוק הגנת הפרטיות, משרד המשפטים]
