בגילוי דעת אשר פורסם לאחרונה (29.08.22) הציגה הרשות להגנת הפרטיות את תופעת השימוש בטכנולוגיית DeepFake (זיוף עמוק) והפגיעה שטכנולוגיה זו עלולה להוות לפרטיות.
טכנולוגיית הזיוף העמוק הינה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת יצירה של תוכן דיגיטלי מזויף (כגון תמונות, סרטונים והקלטות) באופן כה איכותי עד שהתוכן נתפס לעין הסבירה כ"אמיתי", כתלות באיכות הזיוף כמובן. עם השנים הופכת הטכנולוגיה של הזיוף העמוק לזמינה ופשוטה יותר לשימוש ובמקרים רבים נעשה בה שימוש למטרות פסולות, כגון השפלה, יצירת תוכן מיני מזויף, השפעה על בחירות פוליטיות, מתקפות סייבר והונאות אשר מבוססות על התחזות ועוד.
על פי הרשות, הפצה של תוכן שזויף באמצעות טכנולוגיות זיוף עמוק עלול להפר את פרטיותו או של האדם המוצג בו כאילו היה מדובר על תוכן או דברים אמיתיים. לטענתה, משום שהתוכן עלול להיתפס כאותנטי ובכך לפגוע ביכולתו של אדם לשלוט על מידע אישי הנוגע אליו, פרסום תוכן משפיל, מבזה או הנוגע לצנעת חייו של אדם, אף אם מזויף, עלול לעלות לכדי פגיעה בפרטיות על פי החוק.
הרשות טוענת בנוסף כי על אף שמדובר בתוכן מזויף, ראוי לבחון את מעמדו בחוק כאילו היה אמיתי, שכן התוכן נועד להטעות את צופיו לחשוב כך. זליגה וחשיפה של המידע המזויף עלולים להביא לפגיעה בפרטיות הדומה לפגיעה העלולה להיגרם מחשיפתו של מידע 'אמיתי'.
התייחסות למידע מזויף כמידע אישי עשויה להטיל חובות שונות על בעל מאגר המידע, ולדוגמה חובות אבטחה שונות, חובות צמצום מידע ואף בראייה כי מדובר על מידע "אמיתי" אך מזויף, טוענת הרשות כי מחויב בעל המאגר לאפשר לנושא המידע "לתקן" את המידע השגוי, ובכך לבקש את מחיקתו.
מעניין יהיה לראות אם גילוי הדעת יביא לשינוי בתופעת השימוש בטכנולוגית הזיוף העמוק.
