הרצאה בנושא לשון הרע

על השם הטוב הגנו עוד בתקופות קדומות. כך בקוהלת נאמר:

"טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב"

(קוהלת ז’, א’)

אך גם הרבה שנים מאוחר יותר, במשך מאות רבות של שנים מנסה כל חברה לגבש נקודת איזון בין הצורך לטפח את חופש הביטוי של כל אחד מבני החברה, לבין הרצון להגן על שמם הטוב של בני החברה. האיזון שאליו מגיעה כל חברה משקף את האיזון בין שני ערכים – איזון שהוא תלוי זמן ומקום.

נקודת איזון זו נקבעה בישראל לפני למעלה מארבעים שנה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר עסק ועודנו עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו.

החוק מגדיר מהו אותו פרסום שעלול להשפיל ולבזות אדם, מתי יגבש עילת תביעה, מהן ההגנות מפני תביעה כזו ומה הסעדים העומדים בפני התובע.

ההרצאה תסקור את הבסיס לזכותו של האזרח בישראל לשמירה על שמו הטוב, מול המגבלות שמציבה בפני זכות זו זכותו של הציבור לדעת, מגבלות הבאות לידי ביטוי בהגנות שנקבעו בחוק.

ההרצאה תכלול דוגמאות ממקרים שונים בהם דנו בית-המשפט בתביעות בענין איסור לשון הרע, תוך דגש על מקרים בהם מצא עצמו האזרח מהשורה מעורב בהליכים, אם מצד הפוגע או מהצד של הנפגע.

ההרצאה תתמקד בחוק איסור לשון הרע ותכלול בין היתר את הנושאים הבאים

– מהי פגיעה בשמו הטוב של אדם?
-מה הם המבחנים שנקבעו לשם גיבושה של אותה "פגיעה"?
– מתי יקבע כי אדם אכן "הושפל ובוזה" עד כדי כך, שנפגע שמו הטוב? ההיבטים השונים של הפגיעה בשם הטוב:
-פגיעה בשל מעשים או תכונות המיוחסים לאדם; פגיעה במשרתו של אדם ובמקור לחמו; פגיעה בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית
-איזה היקף פרסום דרוש לביסוס תביעה בגין לשון הרע ומה הם דרכים המוכרות לפגיעה בשם הטו
-מתי הפגיעה בשם הטוב תחשב אף כעברה פלילית
-הגנת "אמת דיברתי" כנגד התביעה – הנטל הדרוש להוכחת ההגנה ובין היתר הצורך להראות כי המדובר בפרסום אשר יש בו "עניין ציבור
-ההגנה על מעשים שנעשו בתום-לב – מתי תעמוד לימין הטוען לה ובאילו נסיבות
-דרכי ההתמודדות של הנפגע – מה גובה הפיצוי שיכול לקבל הנפגע ומה היקף ההתנצלות