השאלה מתי יוכלו רשויות הביטחון להאזין לאזרחי המדינה בסתר, עלתה על שולחנו של המחוקק עוד לפני שחוקק חוק הגנת הפרטיות, עם חקיקת חוק האזנת סתר עוד בשנת 1979. החוק מרכז את ההגנה על סוד שיחו של אדם בהיבט הפלילי של הסוגיה אך משליך, במסגרת ההגדרות בחוק, גם על ההגנה האזרחית מפני האזנות סתר, אשר ההגנה עליה נקבעה בחוק הגנת הפרטיות. זאת בשל ההפניה בחוק הגנת הפרטיות אל ההגדרות שבחוק האזנת סתר.
בתקופה בה היכולת הטכנולוגית מאפשרת להאזין לכל שיחה שמנהל אדם, כמעט בכל אמצעי, ההגנה החוקית על שיחות אלו מקבלת משנה תוקף. חיזוק נוסף לכך ניתן בשנים האחרונות, בעקבות פרשיות לא מעטות אשר האזנה לא חוקית היתה במרכזן.
על מה בדיוק מגן החוק? מתי האזנה הופכת מהאזנה חוקית ולגיטימית לכזו, ההופכת את המאזין לעבריין? באילו נסיבות יכולות רשויות הבטחון והמשטרה לבצע האזנת סתר לשיחותנו, והאם כולם שווים בפני החוק בהקשר לכך? על שאלות אלו ואחרות תינתן סקירה תמציתית במסגרת ההרצאה.
לצד חוק האזנת סתר חוקק בדצמבר 2007 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007, אשר נודע יותר בכינויו "חוק האח הגדול". על-פי החוק יכולות רשויות האכיפה לקבל, בין היתר, את נתוני התקשורת של מנוי הטלפון הקווי והסולולארי, כולל נתוני מיקום, נתוני גלישה באינטרנט ולהקים מאגר של כל נתוני הזיהוי בהקשר לכך.
אין ספק, שחלק בלתי נפרד של ההכרות עם חוק האזנת סתר, הינה הכרות גם עם חוק נתוני תקשורת. מה הם בדיוק נתוני תקשורת? באילו תנאים יוכלו רשויות האכיפה לקבלם? מהו מאגר נתוני הזיהוי ותנאי השימוש בו? שאלות אלו ואחרות יקבלו מענה, בתמצית המתבקשת, במסגרת ההרצאה.
בהרצאה יסקרו, בין היתר, הנושאים הבאים:
-
מהי "האזנה" על פי החוק? מתי תהא ב"סתר"?
-
ההיתרים להאזין למען "בטחון המדינה".
האזנת סתר לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים. -
שאלת ההאזנה לשיחות "חסויות" – בעלי מקצוע הנהנים מחיסיון, חברי כנסת ועיתונאים.
-
האזנות "מוגנות" – שיחה ברשות הרבים.
-
האפשרות לפסול ראיה שהושגה בניגוד לחוק.
הטיפול בחומר מוקלט כדין ושאלת קבילותו – מעמד התמליל. -
מה מעמדם של "נתוני התקשרות" הקשורים לשיחה?
-
נתוני המיקום – מתי ימסרו ולמי?
-
מאגר נתוני הזיהוי המשטרתי – היקפו ודרכי השימוש בו.