הפעמים במערכה הנוכחית שבה שידרו באחד הערוצים תמונה כזו, של אדם יושב אל מול הריסות ביתו, העיר-שאל אותם אותו אדם: "רגע, אפשר קצת פרטיות"? ההערה-אמירה הזו העלתה שאלה, שצריכה להטריד כל מי שהזכות לפרטיות חשובה לו – עד לאן יכולה התקשורת לחדור לחיינו?
אין חולק כי צילום ביתו של אדם היא פגיעה בפרטיותו ופגיעה בצנעת חייו. בית המשפט העליון תאר באחת ההזדמנויות, לפני מספר שנים, כי במשוואה שביתו של אדם הוא מבצרו, הצגת מראה פנים הבית חודרת את אותו מבצר ומביאה לחשיפה של אותם דברים אינטימיים, שרוב האנשים רוצים לשמור רק על עצמם, כמו איך נראה הבית שלהם, איזו חלוקה נעשתה לחדרים, חדרי שירותים, מטבח וכדומה. שם באותו עניין שנדון בבית המשפט העליון, דובר על חשיפה לא רצונית של הדמיה של בית על-ידי האדריכל שתכנן אותו. לא היה ספק לשופטי העליון, שחשיפה של בית אמיתי חמורה אף יותר.
מהצד השני התקשורת תטען, כי גם אם קיימת כאן הפרה של פרטיותם של בעלי אותם בתים שנפגעו, הפעולה שלהם משרתת את העניין הציבורי שיש בפרסום, בכך שהוא ישרת את הציבור, כאשר זה מבקש לגבש את עמדתו על האירועים. נימוק זה מבוסס באחת ההגנות בחוק הגנת הפרטיות ומכאן תהא ההצדקה לטענה הזו.
בצומת הזו שבין שתי הטענות, על קו המאזניים, תעלה כמובן השאלה מי צודק ואיזו נורמה נכון יהיה לבסס. מצד אחד חשיפת ביתו של אדם, במיוחד כאשר הוא נעשה בהפתעה תוך מהלך החיים השגרתי, פוגעת פגיעה קשה בדיירי אותו בית. מנגד, אכן יש חשיבות להציג את ההריסות שהמערכה גובה מאיתנו, ודאי כדי לבסס את היכולת של הציבור לגבש את עמדתו בנושא.
לפני כעשר שנים תוקן חוק הגנת הפרטיות כך שהצגת אדם שנפצע או נהרג בעת אירוע תאונתי או בטחוני, מהווה פגיעה בפרטיותו. המחוקק שלח את התקשורת לטשטש את הזהות, מקום בו זו תחליט כי יש עניין ציבורי בפרסום כזה. ואכן במערכה הנוכחית, ובמיוחד בכל אותם ניסיונות לינץ' מגונים, זהות הקורבן טושטשה. התקשורת פעלה כאן בצייתנות לדבר המחוקק. השאלה למה היא לא נוהגת כך כאשר מדובר ברכוש. אפשר להשיג את אותו אפקט של תשומת הלב הציבורית, גם אם יראו פגיעות ברכוש תוך טשטוש כל פרט מזהה. עמדת בית המשפט העליון, כאשר ביקש לפרש את חוק הגנת הפרטיות בעניין, הייתה ברורה, כבר אמרנו.
בהרבה מקרים הרושם שמשאירה לנו התקשורת, בצער רב, הוא שמישהו צריך לעשות מעשה כדי שיפנימו, שמי שמוצא רקטה בחדר השינה שלו, לא תמיד רוצה לחלוק את החוויה הזו עם כל עם ישראל. תביעה של נפגע כזה שביתו נפגע וצולם אולי תעשה סדר ותביא לאותו טשטוש פרטים ראוי. השאלה למה התקשורת לא יכולה להיות רגישה למצב, גם בלי שאותו נפגע ילך לערכאות.
