25 באפריל 2024 1:53

העליון: פרסום שמות הנפגעים בתובענה לנזקי גוף – פגיעה חמורה בפרטיות

ביהמ"ש העליון אישר לאחרונה (06.02.14) בקשה להטלת צו איסור פרסום באשר לשמותיהם של תובעים/ מערערים בגדרי תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף. בנימוקיו, קבע ביהמ"ש כי פרסום זה עולה לכדי פגיעה חמורה בפרטיות, ולפיכך עונה להגדרת החריג הקבוע בחוק בתי המשפט אשר יש בו כדי לאסור את הפרסום. לצורך הבטחת זכות הציבור לדעת ואינטרס פומביות הדיון, ניתן להסתפק בפרסום הפרשה ללא שם מלא (כפלוני) או בראשי תיבות.

הרקע להחלטה נוגע לבקשה שהוגשה על-ידי אדם שנפגע בתאונת דרכים, והוריו כנגד פרסום שמותיהם במסגרת ההליכים המשפטיים שניהלו כנגד חברת הביטוח. לטענתם, פרסום מצבו הרפואי של התובע בתחום הפיסי והנפשי מהווה פגיעה בזכותו לפרטיות ולסודיות רפואית, אשר עלולה בעידננו המפותח, ליפול קורבן לחשיפה לאינטרנט.

מן הצד שכנגד, טענו נציגי חברת הביטוח כי אין כל עילה לאסור את הפרסום, שהרי בכל תביעה לנזקי גוף נחשף מצבו הרפואי של התובע. יתר על כן, קבלת הבקשה תביא לביטול עקרון הפומביות שהוגדר והועצם בשיטת משפטנו כחוקתי וחיוני מאין כמותו. בנוסף, פרסום באופן המבוקש יקשה על אזכור ההלכות משפטיות חשובות בתחומים אלה, המוכרות בשמות התובעים ("אטינגר", "אלסולחה", "פינץ").

ביהמ"ש  החליט להיעתר לבקשה, ולהטיל צו איסור פרסום על שמות התובע והוריו במסגרת כל ההליכים נשוא המקרה דנן. הבסיס להחלטה נוגע לתחולת ס’70 (ד’) לחוק בתי המשפט אשר בהתקיימו רשאי ביהמ"ש לאסור כל פרסום הנוגע לדיון המתנהל בביהמ"ש. בפרשנותו את דבר המחוקק, קבע ביהמ"ש כי מידע אודות מצבו הרפואי של אדם, מהווה היבט מובהק ומרכזי של צנעת חיוו. ככזה, פרסומו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות אשר יש בה כדי  לאוסרו בנסיבות הללו. לראיה, מידע זה אף חוסה תחת הסודיות הרפואית ע"פ חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996. יתרה מכך, התפתחות הטכנולוגיה בשני העשורים האחרונים הביאה להעצמת הסיכון לפגיעה במי שפרטי בריאותו נחשפים, שכן בהקלדה נוחה ובמאמץ מינימאלי ניתן להגיע לפסיקה כולה.

באשר לפגיעה אפשרית בפומביות הדיון, קבע ביהמ"ש כי זו אינה עומדת לבדה, ויש לאזנה כראוי מול פרטיותו של הנפגע. פרסום הפרשה בלא השם המלא, כפלוני (רצוי) או בראשי תיבות, תוביל להבטחת איזון ראוי שבו כדי להבטיח הן את זכויות הציבור לדעת והן  ואת הפומביות הדיון הנדרשת. כך גם באשר לטענת "אזכור ההלכות" שתמצא את הדרכים לפתרון ראוי בעתיד.

והנה, במקביל למתן ההחלטה דנן, שר המשפטים החליט עוד לפני כשנתיים להקים וועדה בראשות השופט (בדימוס) יצחק אנגלרד שתפקידה לבחון שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות ביהמ"ש. ביהמ"ש הביע בדבריו תקווה כי הוועדה תידרש לנושאים העולים מפסה"ד, וכן ייצא פתרון מתוקן וחקיקתי תחת ידה.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן