מהם התנאים למסירת הסכמה ל'ספאם' בעל-פה לבית עסק? בית המשפט העליון עושה סדר בנושא בפסק-דין שפורסם לאחרונה (6.3.19). השופט עופר גרוסקופף קבע בפסק-הדין ביחס לסעיף 30א(ג) לחוק התקשורת: ניתן לקבל הסכמה בעל-פה ל'ספאם' גם לאחר מסירת הפרטים לבית העסק; לגבי ההגבלה בסעיף בחוק ביחס לשליחת ההודעות רק לגבי המוצר או השירות שהלקוח קיבל מבית העסק, נקבע כי יש לפרש את ההגדרה באופן רחב יותר כך שתוכן ההודעה יכול להכיל מגוון תחומים בהם עוסק בית העסק, בכפוף למספר חריגים.
הבקשה להכיר בתובענה כייצוגית אושרה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כאשר המבקשים נגד סלקום טענו כי החברה שלחה להם פרסומות אודות מוצרים ושירותים ללא הסכמתם שכללו, בין היתר, הצעות רכישה ושדרוג של מכשירים ניידים, חבילות גלישה, שירותים ועוד, כאשר בהודעות אלה החברה מפנה אותם למוקד טלפוני כדי לבצע את פעולת ההסרה מרשימת התפוצה. כשהלקוחות התקשרו למוקד, התברר להם כי הם מחויבים להמתין דקות ארוכות כשברקע פרסומות נוספות, ופעמים רבות אף ללא מענה. השופט עופר גרוסקופף דחה את הערעור וקבע כי בתנאים מסוימים רשאי עסק לפרסם מוצרים בעלי דמיון למוצרים שאותם הוא מספק ללקוחותיו, וזאת כאשר ישנה אפשרות הסרה בדרך "פשוטה וסבירה" לפי הגדרת חוק התקשורת.
התובענה כללה שתי קבוצות, כאשר הראשונה מורכבת מהמנויים שקיבלו דברי פרסום במסרונים מבלי שנתנו הסכמה מפורשת, ואילו הקבוצה השנייה מורכבת מהמנויים שהתקשרו למענה הקולי במטרה להסיר עצמם מרשימת התפוצה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של הקבוצה הראשונה, וזאת משום שסלקום עמדה בתנאים המצטברים הקבועים בחוק התקשורת לקבלת הסכמה בעל-פה מלקוח, תנאים אשר מתירים לעוסק לשלוח דבר פרסומת לרשימת לקוחותיו מבלי שהדבר יהווה הפרה של איסור הקבוע בחוק. לעומת זאת, קיבל המחוזי את תביעתה של הקבוצה השנייה בעקבות מנגנון ההסרה הלקוי בהודעות הפרסום של החברה.
ערעור שהוגש לעליון על-ידי לקוחות החברה מהקבוצה הראשונה נדחה פה אחד על-ידי שופטי העליון, וזאת משום שהתקיימו התנאים לתחולת החריג לשליחת הודעות ללא הסכמה מראש בכתב על-פי חוק התקשורת: דבר הפרסום נשלח ללקוחות שמסרו מרצונם את פרטיהם לעסק במסגרת התקשרות או מו"מ; נמסרה ללקוח הודעה כי בכוונת העוסק לכלול אותו ברשימת התפוצה (תנאי ההודעה); ללקוח ניתנה הזדמנות, שלא נוצלה, לסרב להיכלל ברשימת התפוצה ודבר הפרסום שנשלח מתייחס למוצר או שירות דומה לזה שלגביו נמסרו פרטי הלקוח.
עוד הוסיפו השופטים כי ללקוח של סלקום עשוי להיות עניין בפרסומות הנוגעות למגוון השירותים הללו, והם מהווים חלק מההיצע הכללי שמעמידה סלקום לטובת לקוחות הסלולר שלה. לבסוף קבעו השופטים כי התובענה הייצוגית תתברר בהמשך רק בנושא אופן היציאה מרשימת התפוצה בלבד.
ע"א 534/17
