19 במרץ 2024 12:51

העליון: מכתב דרישה זוכה להגנה מוחלטת בתביעת לשון הרע

בית המשפט העליון שב והזכיר לאחרונה (14.10.2020), כי מכתב דרישה חוסה תחת ההגנה המוחלטת מפני תביעות לשון הרע, מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. יחד עם זאת השופטת דפנה ברק-ארז לא הכריע בשאלה, כמה זמן יש להמתין ממועד משלוח מכתב הדרישה בכדי לראות אם אכן הוגשה לבסוף תביעה, שאם לא תוגש כזו, החיסיון לא יחול.

החלטת העליון ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין שבין מעין ואופיר בלס לחברת מנו ספנות. האדונים בלס הינם הורים של ילדה, אשר שלחו מכתב התראה לחברת הספנות, לטענתם בעקבות פציעת ביתם במהלך שיט באוניית החברה. הם טענו להתרשלות מצד עובדי החברה בטיפול באירוע וביקשו פיצוי על הנזק שנגרם להם לטענתם. כשלושה שבועות לאחר מועד קבלת המכתב הגישה החברה, בתגובה, תביעת לשון הרע נגד השניים, בטענה כי האמור במכתב פגע בשמה הטוב של החברה. בית משפט השלום בחיפה דחה על הסף את התביעה, לאחר שהגיע למסקנה כי ההורים נהנים מההגנה האמורה בחוק איסור לשון הרע. כך סבר גם בית המשפט המחוזי, במסגרת הערעור שהגישה מנו ספנות על קביעת השלום.

בדחותה את הבקשה, חזרה השופטת ברק-ארז על ההלכה, לפיה מכתב דרישה הינו חלק מההליך המשפטי ולכן נהנה מההגנה המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי לא ישמש עילה במשפט אזרחי או פלילי "פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". השופט ברק-ארז נימקה: "הדברים נטועים בתכלית הסעיף שנועד למנוע אפקט מצנן ביחס להתבטאויות חופשיות הנאמרות בגדרו של הליך משפטי, הגם שהדבר כרוך מטבע הדברים ב"מחיר" מסוים מהיבט ההגנה על הזכות לשם טוב. דברים אלה יושמו בהמשך באופן קונקרטי גם בכל הנוגע למכתבי התראה שנשלחו בטרם נפתח הליך משפטי".

השופטת ברק-ארז סרבה להתייחס לשאלה, כמה זמן אחרי משלוח מכתב הדרישה יש להגיש תביעה משפטית, כדי שמכתב הדרישה ייהנה מהגנת הסעיף, מאחר ותביעת לשון הרע הוגשה שלוש שבועות לאחר מועד קבלת מכתב הדרישה. "בהתחשב בפרק זמן קצר זה, שלא לומר קצרצר, למעשה לא ניתנה למשיבים כל הזדמנות להגיש את התביעה", הדגישה השופטת.

השופטת ברק ארז נדרשה גם לשאלה אם היה פרסום למכתב, מעבר למנהלי החברה, ודחתה את הטענה שעל שולחי המכתב היה לבדוק, מי בחברה רואה מכתבי דרישה ומה הפרסום שיכול להיווצר לו בתוך החברה. השופטת ברק-ארז כינתה זאת "נטל בלתי סביר על הלקוחות".

[בר"ע 4512/20 חברת מנו ספנות בע"מ נ' מעין וכפיר בלס]

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...

הרשות להגנת הפרטיות: " מעתה אין להעביר מידע רפואי בTelegram , Whatsapp או Gmail".

בעידן הדיגיטלי המתפתח, התנהלות אחראית ומושכלת סביב שימוש והעברה של מידע רפואי מאתגרת את קופות החולים ואת החברות שמחזיקות במידע מסוג זה. במסמך המדיניות החדש ...

הרשות להגנת הפרטיות: המלצות שימוש בעמדות טעינה לכלי רכב חשמליים

ביום 22.2.2024 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות מסמך העוסק בנושא עמדות טעינה לרכב, זאת על רקע המגמה הגוברת בשימוש  בכלי רכב חשמליים (EV –Electric Vehicle), אשר ...

ישראל שומרת על החלטת התאימות להעברת מידע מהאיחוד האירופי.

"מעמד התאימות (Adequacy) ניתן על ידי האיחוד האירופי לפי תקנה 45 לתקנות ה-GDPR, למדינות שרמת הגנת המידע בהן תואמת לרמת ההגנה על מידע אישי הנוהגת ...
דילוג לתוכן