ניתן לקבל נתוני מיקום של אדם בהליכים אזרחיים, בכפוף לאיזון הראוי בין מתן צו המאפשר זאת לזכות לפרטיות. כך עולה מפסק-דין שנתן העליון לאחרונה (22.7.21), במסגרתו החליט בית המשפט שלא לאפשר קבלת צו כזה, אך התווה את התנאים למתן צו במקרים אחרים.
בפסק-דינו מתייחס בית המשפט לכך, שאף אם לא בגילוי כל נתון מיקום של אדם יש כדי לפגוע בפרטיותו, גם בחשיפת רצף נתונים יש משום יכולת מעקב אחר אדם המגבשת פגיעה כזו. השופטת יעל וילנר, אשר כתבה את נימוקי פסק-הדין הסבירה: "הפגיעה הטמונה בגילוי נתוני מיקום ללא הסכמתו של מושא האיכון, באה לידי ביטוי, בעיקרו של דבר, בעצם חשיפת תנועותיו של הפרט והיותן מושא לתשומת לבו של אדם אחר. זאת, אף אם אין הפרט מבקש לחסות נתון ספציפי זה או אחר מתוך נתונים אלה".
בהמשך התוותה השופטת וילנר את התנאים בהם יינתן צו איכון בהליכים אזרחיים כמו גם כל צו שיש בנתינתו משום אפשרות פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות: "במסגרת זו, יש לבחון אם קיימת תשתית עובדתית לכאורית המלמדת על צורך ממשי לגילוי הפרטים שבמסמך המבוקש לשם הכרעה במחלוקת שבין הצדדים; אם קיימות חלופות לחשיפת המידע אשר עשויות לייתר או לצמצם את הפגיעה בזכות לפרטיות, כגון בירור המחלוקת באמצעות ראיות אחרות; אם הפגיעה בזכות לפרטיות היא הפגיעה המינימלית ההכרחית בנסיבות העניין; ואם יש מקום לבכר את הצורך הממשי בגילוי המסמך, על פני הפגיעה בפרטיות אשר כרוכה בגילויו".
במקרה שלפניה התבקש צו איכון של התובעת בתיק הרלוונטי על גבי תקופת זמן ארוכה, שלא הייתה נחוצה, לדעת השופטת וילנר, להכרעה. השופטת הסבירה: "מקרה דנן אינו אלא מופע נוסף של דילמה גדולה יותר המאפיינת את תקופתנו: עד כמה ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים לתכליות טובות כשלעצמן, באופן כופה, תוך פגיעה משמעותית בזכות החוקתית לפרטיות, ולא אחת גם בזכויות חוקתיות נוספות". בהמשך לכך קבעה כי אין הצדקה במקרה שלפניה למתן צו האיכון: "אמנם ניתן להניח שמידע בדבר המקומות שבהם שהתה המבקשת לאחר האירוע (נשוא התביעה) עשוי להיות רלוונטי לבירור המחלוקת על אודות נכותה בתחום הנפשי. ואולם, אף בהינתן הנחה זו, אני סבורה כי באיזון הכולל בין מידת הרלוונטיות ובין הפגיעה המובהקת בפרטיות המבקשת, יש למנוע את גילוי הנתונים המבוקשים".
[רע"א 2024/21 פלונית ואח' נ' פלוני]
