העברת מידע בין גופים ציבוריים מקבלת לאחרונה חשיבות רבה נוכח ההתפתחות הטכנולוגית והמידע הרב, שנאגר ונצבר במוסדות הציבוריים כדוגמת ערים חכמות.
בעידן החדשנות, בו המידע זמין ונגיש, ובו תאגיד או גוף ציבורי, מעבירים פעמים רבות בקלות דעת או בטרם מחשבה מעמיקה, מידע לגופים שונים, נדרש פיקוח אדוק יותר על הגופים המחזיקים במידע. לא במקרה פרסמה לאחרונה הרשות להגנת הפרטיות מדריך בנושא "העברת מידע בין גופים ציבוריים".
אם בעבר המידע שנאגר היה לרב נשמר במוסד הציבורי הספציפי לשמו הוא יועד, כיום בלחיצת כפתור ומה שנראה כפעולה כה פשוטה, ניתן להצליב ולהעביר מידע בין הגופים הציבוריים השונים. על כן, הרשות להגנת הפרטיות מצאה לנכון לחדד ולפרסם מדריך ביחס לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו 1986.
במדריך עצמו ניתן להבין את המונח "גוף ציבורי" כהגדרתו בחוק, מתי אפשר ומתי חל איסור על העברת מידע בין המוסדות. כך גם המדריך מסביר על הרכב, שיקוליי ותפקידי הוועדה האמונה על העברת מידע בין המוסדות, שכל מוסד ציבורי חייב להקים.
ניתן להניח כי פרסום זה על-ידי הרשות, בזמן שמדינות העולם מתחבטות בשאלת העברת מידע בינם לבין עצמן, ולבין אחרות, הינו ניסיון העלאת מודעות בקרב ארגונים ביחס לחשיבות הנושא.
קישור למדריך שפרסמה הרשות מצורף בלינק הבא :
https://www.gov.il/he/departments/guides/public_organizations_data_transfer2
