בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה (02.04.14) כי שחקן הכדורגל דן רומן פוטר מקבוצת הפועל רמת גן, עקב זלזולו במסגרת המשמעתית של הקבוצה וכן עקב התנהגותו (הביזארית, לדעת בית-הדין) של השחקן במספר מקרים.
עוד קבע בית הדין כי אי הכללתו של השחקן בסגל, זימונו לוועדת משמעת ושחרורו מהקבוצה, נעשו משיקולים מקצועיים וענייניים.
תחילת הסיפור בחודש מאי 2013, בו התחלפה הבעלות בקבוצה. כחודש לאחר חילופי הבעלים, הצטרף רומן לשורות הקבוצה. מהלך העניינים התנהל כסדרו, עד אשר הוחלף מאמנה של הקבוצה במאמן חדש, ומערכת היחסים בינו לבין רומן עלתה על שרטון. במקביל, החל רומן להחתים כדורגלנים על טפסי הצטרפות להסתדרות.
בתזמון תמוה וחשוד, מיד כאשר הוציאה ההסתדרות הודעה רשמית להתאחדות בגין נציגותו של רומן בהסתדרות, הושעה רומן מקבוצתו, ונאמר לו לא להגיע יותר לאימונים. נוסף על כך, זומן רומן לוועדת משמעת מטעם הקבוצה. ביום ועדת המשמעת, פנתה ההתאחדות ליו"ר הקבוצה וטענה נגד התזמון האמור, ללא הואיל.
טענות השחקן היו, כי עקב הצטרפותו להסתדרות ופועלו במסגרת הצטרפות זו, הוא הושעה מהקבוצה, ולהשעייתו אין כל קשר להתנהגותו המקצועית במסגרת הקבוצה.
טענות הקבוצה היו כי רומן התראיין לכלי תקשורת ללא אישור המועדון, התאמן ללא חולצה על מדרגות האצטדיון ללא קבלת רשות, התפרץ לחדר המאמן ללא קבלת רשות והופיע לאימון כשעל מצחו כתוב שם המאמן בטוש שחור.
תוצאות ועדת המשמעת שנערכה היו השתת קנס וקנס על תנאי על רומן, וכן הודעה כי אינו רשאי להתאמן עם הקבוצה, אלא בצידי המגרש וכן מכתב "המציע" לו לחפש קבוצה חלופית.
עקב תוצאות ועדת המשמעת, הגישו הן רומן והן ההסתדרות בקשות לבית הדין לעבודה למתן צו המצהיר כי פיטוריו של רומן נעשו בשל פעילותו לטובת התארגנות שחקני הכדורגל מטעם ההסתדרות. עוד התבקש צו המורה לקבוצה לחדול מפגיעה בהתארגנות העובדים וכן סעדים כספיים של פיצויים.
השופטת דגית ויסמן קבעה כי אכן תזמון השעייתו של רומן תמוה וחשוד, אך יחד עם זאת, פעילותו של רומן בהסתדרות החלה טרם השעייתו, מבלי כל התנגדות של הקבוצה, לרומן ולמאמנו החדש מערכת יחסים עכורה וכן שיקולים מקצועיים גרמו מאמן לא לשתפו במשחקי הקבוצה.
עוד ציינה השופטת, כי התנהגותו של רומן (המפורטת לעיל) מהווה חתירה תחת סמכותו של המאמן, אינה הולמת ומצדיקה העמדתו לוועדת משמעת.
עוד נקבע, כי התובע לא צלח את נטל ההוכחה כי השעייתו מהקבוצה והעמדתו לוועדת משמעת נבעו משיקולים שקשורים להתארגנות ההסתדרות, או שאינם שיקולים מקצועיים גרידא.
נראה כי הערתה החשובה ביותר של השופטת דווקא נאמרה בשולי הדיון, והיא בעניין הכאוס הנוגע למשפט העבודה בתחום הספורט. אך מכיוון שעניין זה הוא מעבר לטיעוני הצדדים, הפנתה השופטת את הערתה כלפי המחוקק.
לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן
