כידוע, התפשטות נגיף הקורונה בישראל הביאה עימה קשיים בתחומים רבים, וביניהם עליה ניכרת בתיקי החקירה אודות מקרה עוקץ באמצעות שיחות טלפוניות, נוכח ניסיונות של גורמים עבריינים לנצל את מצוקת האזרחים הוותיקים והאוכלוסיות המוחלשות. על רקע האמור גוברת הדחיפות לקדם את הצעת החוק שפורסמה לאחרונה (14.09.2020), אשר דנה בהקמת המאגר: "אל תתקשרו אלי" על-ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לשם הגנה על הצרכנים, לרבות צרכנים פגיעים ושמירה על חוסנם.
בהתאם לנוסח ההצעה מוצע הסדר ”opt out“, ולפיו מותר לגורמים עסקיים לקיים שיחות שיווק טלפוניות, אלא אם כן צרכן סירב לכך באמצעות רישום אקטיבי למאגר "אל תתקשרו אלי". דהיינו, עוסק שיבקש לקיים שיחת שיווק יצטרך לפנות לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בבקשה לבדוק אם מספר טלפון מסוים מצוי במאגר. ככל וכן, אסור לו לבצע שיחת שיווק למספר הזה.
עיקרי הצעת החוק:
- הצעת החוק מסמיכה את שר הכלכלה לקבוע מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות, שהוראות החוק לא יחולו עליהן. בנוסף, השר יידרש לפרסם הוראות בנוגע להקמה ולניהול של רשימת הסירוב, הוראות בעניין אבטחת המידע של המאגר, הדרכים לבדיקת רשימות השיווק של הגופים השונים אל מול המאגר שיוקם, הדרכים להירשם למאגר או להימחק ממנו והוראות אופרטיביות נוספות.
- הצעת החוק קובעת כי עוסק או מי מטעמו לא יפנה בשיחת שיווק מרחוק לצרכן אשר מספרו מופיע במאגר במטרה לשכנע אותו להיות מוסר מהמאגר. בנוסף, אם מספר הטלפון של הצרכן מופיע במאגר, חזקה כי הצרכן סירב לקבל שיחות שיווק מרחוק למספר האמור.
- בהתאם להצעה יהיו אף דרכי אכיפה שונות לאבטחת קיומו של החוק המוצע, כגון הסמכות לתת צו מינלי להפסקת ההפרה, אפשרות להטלת עיצום כספי וכן האפשרות להורות לעוסק לחדול מהפרה או להימנע מעשייתה.
- מוצע להגדיל את גובה העיצום פי 3 מסך העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו המינהלי, שכן גובה העיצום צריך לשקף את חומרת ההפרה.
חוק הגנת הצרכן במקור בא למנוע את הפרקטיקה של שיווק אגרסיבי באמצעות שיחות טלפון שיווקיות שבעקבותיהן מתבצעות עסקאות בסכומים גבוהים, אבל בפועל דה-פקטו בשטח הפרקטיקה המדוברת לא נמנעת. הצעת החוק הינה חלק ממהלך רחב יותר של עשרה תיקוני חקיקה, שמטרתם לעשות סוף לתופעת העושק. מאגרים כאלו קיימים במדינות שונות בעולם, כך למשל בארצות הברית, קנדה, סינגפור ועוד. כיום בעצם גם ישראל עושה התקדמות משמעותית בתחום הצרכני.
