האם הגיע הסוף להודעות 'ספאם' אנונימיות? הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס אשר הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת (28.02.2022) עשויה להקטין את ההיקף, לאחר שחברות התקשורת יחוייבו על-פיה למסור את פרטי שולחי ההצעות.
לאחר חקיקתו של סעיף 30א לחוק התקשורת, או בכינויו "חוק הספאם", שליחת פרסומות ללא הסכמת הנמען מראש מהווה עבירה פלילית. לאחרונה, התרחבה התופעה בה המפרסמים משתמשים במספרים פיקטיביים, מתחלפים או בכלים אחרים על מנת שמקבל הפרסומת לא יוכל לזהות אותם ובכך להקטין משמעותית את הסיכון לעמוד לדין עבור הפרסום.
כיום, הדרך היחידה להתמודד מול התופעה היא לדרוש את הפרטים של המפרסם מחברות התקשורת, אך זו אפשרית רק באמצעות צווים משפטיים. הפעולה נהיית אף יותר מסובכת כאשר מדובר על מפרסם המשתמש בשירותים של חברות נוספות כך שנדרשים צווים משפטיים רבים.
הצעת החוק החדשה אשר הונחה על שולחן הכנסת ב-28 לפברואר, מטעם יהדות התורה, מנסה לצמצם את הקושי באמצעות האפשרות לחייב את חברות התקשורת להעביר את פרטי משתמש המפרסם, מבלי הצורך בשימוש בצווים, ובמידה ותתנגד, חברת התקשורת תהפוך להיות האחראית לפרסום ותעמוד לדין כמפרסמת.
על אף היתרון הברור במלחמה כנגד הספאם, נראה כי הצעת החוק עשויה לייצר פגיעה קשה בפרטיות משתמשי חברות התקשורת. משום החשש מהאחריות, ומשום הדרישות המקלות יחסית להעברת האחריות (על פי ההצעה נדרשת פנייה לחברה בצירוף העתק דבר הפרסומת בלבד) חברות התקשורת עשויות להימנע מבדיקת הבקשות לעומק ולהעביר את פרטי חשבונות לקוחותיהם בקלות יתרה. חברה אשר תבקש לפעול למען שמירת פרטיות לקוחותיה, עשויה בפועל לעמוד כאחראית ולהיקנס על כך. יהיה מעניין לראות אם ההצעה תעבור ואיך תיושם.
