25 באפריל 2024 1:33

המחוזי ת"א: כתב טוקבק מכפיש ויפצה בעשרות אלפי שקלים

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה (28.11.2017) טוקבקיסט לשלם סכום פיצויים בסך 35 אלף שקל לאיש עסקים ישראלי, בשל טוקבק מכפיש שכתב נגדו.

המפרסם, אלעד קושניר, פרסם טוקבק בתגובה לכתבה שפורסמה באתר גלובס ב-2009 אשר עסקה בתביעה של אביו נגד איש העסקים, סורין שוחט.

קושניר אשר הזדהה כ"מכיר את שוחט" כתב על שוחט: "טקטיקות קבועות של האיש. האיש הזה ידוע בטקטיקות של אי עמידה בהסכמים ובסחיטה. אני מכיר עוד שני אנשים שנעקצו על ידו בשיטה זו. נוכל ממדרגה ראשונה".

לאחר פרסום הטוקבק, פנה שוחט, תחילה, לאתר גלובס על מנת לקבל את פרטיו של המפרסם אך הם סירבו. לאחר מכן פנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לקבלת הפרטים לצורך הגשת תביעת לשון הרע. בית המשפט נענה לבקשה וגלובס אולץ למסור את פרטי ה-IP של המפרסם, כמו גם את הפרטים אודותיו כלקוח בזק בינלאומי.

לאחר שקיבל את הפרטים, הגיש שוחט תביעת לשון הרע בסך 1.1 מיליון שקל נגד קושניר, אך התביעה נדחתה על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב בטענה כי "לא כל פרסום מגנה ומגונה באינטרנט הוא עילה לתביעה לפי חוק". שוחט ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וזה הפך את ההחלטה וקבע כי "תוכן הטוקבק- כשהוא נבחן באמות מידה אובייקטיביות – הוא ללא ספק לשון הרע". השופט יונה אטדגי אף דחה את הטענה כי יש ללמוד מפסק הדין שניתן בעליון בעניין רמי מור, כי אין לייחס משקל לפרסום במסגרת תגובית (טוקבק): "אין ללמוד מהדברים הללו, כי התבטאויות הנאמרות בתגוביות אינן מהוות ככלל "לשון הרע", רק משום שהן נכללו בתגוביות. עדיין, "המסננת" היחידה לבחינת הביטוי – אם "לשון הרע" הוא אם לאו – היא זו שבסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע".

כמו כן, קבע השופט יונה אטדגי כי באמירותיו של קושניר יש פוטנציאל אמיתי לפגיעה בעסקו ומשלח ידו של שוחט, וכי לצורך גיבוש עוולה בגין לשון הרע, אין צורך להוכיח כי אותו אדם הושפל או בוזה בפועל, או שעסקו נפגע בפועל ודי שהפרסום עלול להביא לתוצאה כזו.

 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן