אי-ודאות בנושא דרך ההסרה המתבקשת מ'ספאם': המחוזי ת"א קבע לאחרונה (23.1.19) כי כפתור הסרה הנכלל בהודעת 'ספאם' אינו עונה על דרישת חוק ה'ספאם' לצורך הודעת הסרה, וכי יש לאפשר מתן הודעת הסרה מרשימת התפוצה באותה דרך שבה נשלחה ההודעה הפרסומית. הקביעה סותרת החלטה שניתנה בחודש יולי האחרון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (רת"ק 20643-15-18).
בנוסף לקביעתו ביחס לדרך ההסרה, אף למעלה מהכפיל המחוזי את הפיצויים שנפסקו בערכאה הנמוכה וקבע פיצויים בגובה 35,000 שקלים. הפיצויים נפסקו לטובת לקוחת חברת שופמיינד של "וואלה!", לאחר שביקשה להסירה מרשימת התפוצה, אך הודעות הספאם מצד החברה לא פסקו. הערעור הוגש לאחר שבשלום נקבע כי על החברה לפצות את התובעת ב-15,000 שקלים בלבד. שופטת המחוזי ת"א, אביגיל כהן, קבעה כי לאור מכלול הנסיבות שכללו מספר רב של הודעות לתובעת, היעדר כתובת תקפה לביטול וחלוף זמן רב עד להסרתה ממאגר תפוצת הפרסומות, יש מקום להגדיל את הפיצוי באופן משמעותי.
התובעת, סינטיה אברהם, מאסה בהצפת הודעות דוא"ל פרסומיות מצד החברה ושלחה במייל חוזר לפרסומת שקיבלה, הודעת סירוב ראשונה שבה ביקשה לא לשלוח לה פרסומות לדוא"ל. לאחר שליחת הדוא"ל, דברי הפרסום לא פסקו וחודש לאחר מכן פנתה התובעת באמצעות בא כוחה לחברה במכתב רשמי שרק לאחריו פסקו הפרסומים. אברהם קיבלה כ-168 הודעות משופמיינד מרגע שליחת הודעת סירובה הראשונה.
אברהם טענה כי שופמיינד הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת, שקובע כי יש לאפשר למקבלי הודעות להשיב בהודעת סירוב להודעות הפרסומיות. כמו כן, המשך משלוח תכנים פרסומיים לאחר מתן הודעת סירוב מהנמען מהווה הפרה של החוק. בתגובה טענה שופמיינד כי הודעת הסירוב הראשונה לא התקבלה אצלה, וזאת משום שהודעת הדוא"ל שאברהם השיבה נשלחה לכתובת דוא"ל שאינה נבדקת, ואף הורתה לאברהם, באופן אוטומטי, ללחוץ על כפתור "הסר" על מנת להביא להסרתה מרשימת התפוצה, אך זו לא עשתה כן.
השופטת כהן לא קיבלה את טענות שופמיינד, וקבעה כי המחדל של החברה הוא לא רק באי מילוי הוראות הסעיף האמור, אלא גם בשלילת הזכות לבחור במתן הודעת סירוב, שכן באופן אירוני כתובת הדוא"ל שאליה נדרשה לשלוח הודעת סירוב הייתה noreply@wallashops.co.il"". עוד קבעה השופטת, כי לא ניתן לקבל את טענות שופמיינד לפיהן כפתור הסרה וכן כתובת noreply מהווים "כתובת תקפה" לפי דרישות החוק, משום שהם לא עונים על הוראת קיומה של כתובת דוא"ל תקפה לשם סירוב "באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות", לפי לשון החוק.
על טענת שופמיינד, כי גובה הפיצוי שנפסק בשלום אינו הולם את דרישת התביעה שהסתפקה בפיצוי מועט יותר, השיבה השופטת כהן: "אין חובה לערוך חישוב מדויק של סכום 'פיצוי' עבור כל הודעה בנפרד. מקובל עלי כי ניתן היה לפעול בדרך של משלוח מכתב על-ידי עו"ד במועד מוקדם יותר וכך לייתר חלק מקבלת ההודעות. מטעם זה הגדלתי את סכום הפיצוי אך לא פסקתי את מלוא סכום התביעה".
ע"א 2207-10-18
