ניתן לשלוח מסרים שיווקיים ללא הסכמה אם הדבר הודע מראש לנמען בעת שמסר את פרטיו, הובהר לו כי ישלחו פרסומים ובקשר למוצר דומה לזה שהפקוח הביע עניין לגביו, תוך מתן אפשרות לסרב לכך. כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בת"א (16.01.2023) בעניין שבין אור מורג לחברת פלאפון תקשורת בע"מ.
השופטת אביגיל כהן הגיעה למסקנה כי פלאפון עמדה בתנאי החריג שנקבע בסעיף 30א (ג) לחוק התקשורת והצליחה להוכיח כי המבקש מסר לה מרצונו את פרטי ההתקשרות, הובהר לו שבכוונת החברה לכלול אותו ברשימת התפוצה, ניתנה לו הזדמנות לסרב להיכלל ברשימת התפוצה וכי דבר הפרסומת מקדם מוצר הדומה למוצר שלגביו הביע הלקוח עניין.
השופטת כהן דחתה את טענת המבקש כי גם על-פי סעיף 30א (ג) לחוק התקשורת היה על פלאפון לקבל ממנו הסכמה מפורשת: "פרשנות זו מטשטשת את ההבדל בין סעיף 30א (ג) לחוק התקשורת, שהוא חריג לסעיף 30א (ב) ,וככזה – מגדיר את המקרים בהם יוכל המפרסם לשגר דבר פרסומות אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען. בניגוד לנטען – לו היה המחוקק מטיל על המפרסם את הצורך בקבלת הסכמה פוזיטיבית במקרה כזה ,אזי לא היה יוצר את החריג. מכאן טענות המבקש לפיהן שליחת מסמך לכתובת המייל היא בגדר 'חוזה אחיד', שאינו מספיק עבור ביסוס דרישת היידוע אינה יכולה לעמוד, מקום בו האפשרות להודיע באופן הזה עולה בבהירות מלשון סעיף 30א (ג)(1) לחוק".
