בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לאחרונה (13.11.2018) לישיבה לשלם לטכנאי המחשבים שלה בעבר סך של 120 אלף ₪, בגין הפרת זכויות יוצרים בגין "הגדרות מיוחדות" שיצר עבורה, תוך מתן צו האוסר על הישיבה לעשות שימוש נוסף בתוכנות ובהגדרות המיוחדות.
הטכנאי, אשר היה אחראי על התחזוקה והטיפול במערכות המחשוב של ישיבת 'מיר', טען כי במסגרת עבודתו בנה מערך הגדרות מיוחדות שכתב והקים עבור הישיבה ולפי צרכיה, שבעבורה השקיע מעל לאלף שעות עבודה.
בשלב מסוים ולאחר חילוקי דעות כספיים בנוגע לשכרו של הטכנאי בישיבה, החליטה הישיבה להפסיק את שירותו עמם. למרות זאת, החליטה הישיבה לשנות את הסיסמאות ולשכפל את התוכנות וההגדרות אותן בנה ויצר הטכנאי עבורה ולהעבירם אל מערכות מחשוב חדשות שלה.
לטענת הטכנאי, מדובר בהפרה של זכויות יוצרים כיוון שאיש "סיסטם" רגיל אינו בעל יכולות וכישורים מקצועיים ליצור הגדרות מיוחדות אלו שכללו, כתיבת קודי הרצה, הכרת המערכות השונות על בוריין ויכולת סנכרון עם כל המערכות וההגדרות הקיימות.
כמו כן, טען הטכנאי כי מעבר לתכנון דרישות המערכת ושלב התכנון, קיימים מספר קודים מקוריים שהוא כתב במיוחד עבור הישיבה – על מנת למלא צורך מיוחד שעלה עבורה.
הישיבה מצידה טענה כי על אף שהייתה בעבודתו של הטכנאי השקעה של מאמץ, זמן וכישרון, הטכנאי לא הרים את הנטל להצביע על מקוריות כלשהי בהגדרות נשוא התובענה.
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, קבע כי במקרה דנן, הטכנאי השקיע זמן ומאמץ מחשבתי, מיומנות, ידע וניסיון, מקוריות ויצירתיות בכתיבת הקודים וההגדרות נשוא התובענה, ומשהחליפה הישיבה את סיסמאות הטכנאי וביצעה פעולת שכפול על גבי שרתים חדשים, העתיקה הישיבה את יצירת הטכנאי תוך שהיא מפרה את זכות היוצרים שלו.
הנשיא פרקש הורה על פיצויים של 120 אלף שקל לטכנאי בגין ההפרה, צו האוסר על הישיבה לעשות שימוש בתוכנות ובהגדרות המיוחדות שיצר הטכנאי עבורה במסגרת פעילותו וצו עשה להעביר לידי הטכנאי שליטה בסיסמאות או בכל דרך אחרת בתוכנות המיוחדות שיצר.
(תא 2619-06-14)
