ניצול שוטר את מעמדו לחיפוש במאגר המשטרתי לצרכים אישיים אינה פגיעה של מה בכך בזכות לפרטיות, אלא פגיעה שיש לראותה בחומרה. כך פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה (08.03.2022) בדעת רוב בעניין דורון שמואל (עק"פ 66916-08-21). בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט קמא כאשר קבע כי לא קמה לשוטר הגנת 'זוטי דברים' או לחילופין שלילת מרכיב העילה לפי סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, שמתנה קיומה של פגיעה בפרטיות בכך שהיא אינה פגיעה 'שאין בה ממש'.
הרקע לפסק הדין הוא סכסוך משפטי בין משפחתו של השוטר דורון שמואל לבין המערערים. במסגרתו, נכנס השוטר למערכות המידע המשטרתיות, 4 פעמים נפרדות, וחיפש מידע אודות המערערים אשר יוכל לעזור למשפחתו בסכסוך. לאחר שהמערערים הגישו תלונה למחלקת חקירות שוטרים במשטרה, הוחלט במח"ש כי ימנעו מהליך פלילי כנגד השוטר ויפעלו במישור משמעתי בלבד. בעקבות ההחלטה, הגישו המערערים קובלנה פלילית אשר נדונה בבית משפט השלום בחיפה.
בפסק דינו, קבע בית המשפט כי כניסותיו של השוטר למערכות המאגר מהוות הפרה של חובת הסודיות ואף נעשו בחוסר תום לב. עם זאת, משום שלא הוכח שימוש במידע, קבע בית המשפט כי לא התגבש המרכיב הקבוע בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, היינו שהמדובר בפגיעה ממשית בזכות לפרטיות, שכן עצם הכניסה למאגר היא אמנם פגיעה, אך היא פגיעה "שאין בה ממש". לטעמו, משום שלא נעשה דבר עם המידע, כמעט ולא נגרם נזק.
לאחר בקשת ערעור, החליט בית המשפט המחוזי ברוב דעות (השופטים י' גריל ומ' דאוד כנגד דעתו החולקת של השופט א' בולוס) לקבל את הערעור ולהפוך את פסק דינו של בית משפט קמא. בית המשפט קבע כי עצם פעולת חיפוש המידע, אשר נעשתה בחוסר תום לב, מהווה פגיעה מהותית בפרטיות מושאי המידע. בית המשפט קבע כי האינטרס הציבורי מחייב להתייחס בכובד ראש לשימוש אישי במערכות מידע משטרתיות, בין היתר בשל החשש מפגיעה באמון הציבור.
בעמדת המיעוט, קבע השופט א' בולוס כי אמנם השימוש האישי במאגר מהווה הפרת חובות שונות, אך החיפוש כשלעצמו אינו עולה לכדי הפרת חובת הסודיות, שכן זו נפגעת רק כאשר הועבר המידע לצדדים שלישיים. בהיעדר הוכחות לשימוש במידע, קבע כי לא נפגעה כלל הזכות לפרטיות של מושאי המידע ובהתאם, אף לא ניתן כלל להגיש קובלנה פלילית.
