בפסק דין שהתקבל לאחרונה (28.1.2015) בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדחה ערעורה של מדינת ישראל על פסק דין שהתנהל בינה לבין מר יצחק אלפסי, שוטר במשטרת ישראל. סגן נשיא בית המשפט, השופט אהרון פרקש אשר כתב את פסק הדין, דחה אמנם את הערעור בבסיסו, אולם הפחית את שיעור הפיצוי שנקבע לאלפסי על-ידי בית המשפט קמא, מסכום של 100,000 ₪ ל-20,000 ₪ בלבד.
במשך שנים התנהלה חקירה נגד אלפסי במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), לאחר שהוגשה תלונה נגדו בדבר הפעלת אלימות במהלך תפקידו. חודשיים בלבד לאחר שזוכה מהחשדות שעמדו נגדו, חוקר מח"ש שעמד בראש החקירה הביע את דעתו בפני שוטר נוסף, וגילה כי לדעתו אלפסי אשם במעשים שיוחסו לו, זאת חרף זיכויו. בגין דברים אלו והפגיעה בשמו הטוב, הגיש אלפסי תביעה נגד מדינת ישראל בבית המשפט השלום בירושלים, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. בית המשפט השלום קיבל את תביעתו של אלפסי ופסק לזכותו פיצויים בסך 100,000 ₪, עליהם הגישה המדינה את ערעורה.
בערעורה, עמדה המדינה על מספר טעויות אשר נפלו לטענתה בפסק דינו של בית המשפט קמא, בהן: הסברה כי לא ניתן די משקל לזכותו של החוקר לחופש ביטוי בעת שהביע דעתו על אלפסי; התבססותו של בית המשפט על זיכויו של אלפסי בהליך שהתנהל נגדו וגיבוש דעה בעקבותיו; וכן העובדה שבית המשפט לא נתן דעתו לשאלה האם לחוקר הייתה כוונה לפגוע באלפסי, כנדרש בעת פסיקה לכפל פיצוי. נוסף על כך טענה המדינה, כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לטענה כי המדובר בזוטי דברים, שכן לגישתה לאלפסי לא נגרם כל נזק אמיתי.
המערערת אף שבה וחזרה על טענותיה מהערכאה קמא, באשר להגנות העומדות לימינה, בהן הטענה לתום ליבו של חוקר מח"ש, שהאמין כי אמירותיו אודות אלפסי אמת הן.
בית המשפט נתן דעתו לטענות המדינה והגיע לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, אולם עם זאת, מצא לנכון להסתייג מסכום גובה הפיצויים שנפסקו בערכאה קמא ולהפחיתו. השופט פרקש נימק החלטה זו בכך שפסק הדין שניתן בערכאה הראשונה – התבסס על סברה, לפיה דברי הבלע שנאמרו מפי החוקר נאמרו מתוך מניעים פסולים, ואילו בפועל, מסקנה זו אינה אלא בגדר השערה בלבד. בשל כך קבע השופט פרקש, כי לא היה מקום לפסוק כפל פיצוי ויש להפחית את הסכום שנפסק מ-100,000 ₪ ל-20,000 ₪.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לפסק הדין המלא לחץ כאן
