זכותו של העובד לפרטיות שוב על הפרק. בית המשפט המחוזי מחוז קבע לאחרונה (20.3.2016) כי מקום בו עובד השאיר, קודם לעזיבת מקום העבודה, דואר אלקטרוני פתוח במחשב בו עבד, ניתן לראות בכך את חוסר התנגדותו לצפייה של המעביד בנוסח המיילים, בדיוק כמו מצב, בו השאיר הדפסה של המיילים על שולחנו. בכך נדחתה בקשה לפסילת המיילים כראיה בתיק.
במסגרת בקשה מקדמית בתיק שבפניה טענו הנתבעים כי תכתובות דואר אלקטרוני שנלקחו ממחשבו של הנתבע מס’ 1, שהיה עובד התובעת, נלקחו תוך פגיעה בפרטיותו ומכאן יש לפסול אותם כראיות, בהתאם לקבוע בחוק הגנת הפרטיות. הנתבעים הפנו לפסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בעניין טלי איסקוב, שם נקבע כי אין לגשת לתיבת דואר אלקטרוני של עובד ללא הסכמתו, הסכמה שצריכה להינתן באופן חופשי וללא לחץ. כן נקבע כי יש לבחון את הפעולה אף לאור פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובמסגרת זו לפחות אם הפעולה הינה מידתית, צמודה למטרה ואם אין דרך חלופית לבצע את מטרת העיון במיילים, הפוגעת פחות בפרטיות העובד.
בהחלטתו מנסה בית המשפט המחוזי מרכז לאבחן בין העניין שלפניו לעניין שהיה בעניין טלי איסקוב, אך אין ספק שההחלטה מכרסמת בתקדים בית הדין הארצי לעבודה.
השופטת הלית סילש נימקה בהחלטתה, בין היתר, כי המקרה דנן שונה מנסיבות פסק-הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין טלי איסקוב. כך במקרה שלפניה טענה התובעת כי נחשפה למידע במסגרת אירוע בודד, באופן מקרי, כאשר ביקשה לבחון את הכשרת המחשב ששימש קודם את הנתבע 1, לשימושו של עובד אחר. התובעת טענה כי מדובר היה במחשב בו הותיר הנתבע 1 את תיבת הדוא"ל שלו פתוחה בשולחן העבודה, על-גבי מחשב המצוי בחצריה. מכאן, לדעת השופטת סילש, ככל שהתובעת נחשפה למידע באופן מקרי, לא ניתן לומר כי המידע הגיע לידיה בדרך של בילוש או התחקות אחרי הנתבע 1. עם זאת, העתקת המסמכים והשימוש בהם יכול ותיכלל תחת הוראות סעיף 2(5) לחוק, שאז יש גם לבחון את קיומה של רשות הנמען או הכותב.
עוד נקבע כי ככל ותוכיח התובעת את טענותיה העובדתיות, קשה לאבחן את המקרה דנן, בו הותיר הנתבע 1 את דברי הדוא"ל על שולחן העבודה במחשב, לבין מקרה בו היה מותיר את ההודעות מודפסות על שולחנו. להבדיל מעניין איסקוב, שם נקבע כי לא ניתן לראות בעובד שהשליך תכתובת לפח כמי שנתן את הסכמתו לעיין באותה תכתובת, לא ניתן להשוות את כוונותיו של מי שהשליך את דבר הדואר לפח לזה שהותיר אותו חשוף על-גבי ובתוך רכוש של אחר. מכאן אין לגזור גזירה שווה מפס"ד איסקוב למקרה זה.
