טיוטת הנחיה חדשה נתפרסמה לאחרונה (21.7.2013) על ידי הרשות למשפט טכנולוגיה ומדע במשרד המשפטים (רמו"ט). עניינה של הטיוטה הוא הבהרה של הוראות סימן ב’ לפרק ב’ של חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981, העוסק בדיוור ישיר ובשירותי דיוור ישיר. הטיוטה סוקרת את הסעיפים העוסקים בדיוור ישיר בחוק הגנת הפרטיות ובהתאם לכך מחדדת את זכותם של נמענים בדיוורים ישירים במקביל לפירוט החובות החלים על בעלי המאגרים.
טיוטת ההנחיה מפרטת את זכותם של נמענים בדיוור ישיר לדעת מניין קיבל השולח- בעל מאגר המידע, את המידע אודותיהם ובהתאם לכך לבקש את מחיקתם מהמאגר. לצורך זה, מפרטת הטיוטה את חובתו של כל בעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, להחזיק את פרטי מקור המידע והנתונים עליהם מבוסס המאגר לרבות, למי נמסר המידע מהמאגר.
הטיוטה מפרטת את שורת הנמענים אליהם ניתן לפנות באמצעות דיוור ישיר כדלקמן:
– נמענים המופיעים במאגר המידע של בעל המאגר.
– נמענים שאינם לקוחות פעילים של בעל המאגר, אך את המידע אודותיהם קיבל בעבר כאשר היו לקוחותיו הפעילים, או תוך ביצוע עסקה חד פעמית עימם.
– רשימת נמענים שהתקבלה ממאגר שירותי דיוור ישיר.
– פניה אל נמענים באמצעות שירותי Host Mailing– המוגדרת כפניה של בעל מאגר לרשימת נמענים עבור צד שלישי, כאשר מי שחתום על הפניה הוא בעל המאגר ולא הצד השלישי (למשל קטלוג מוצרים המצורף לחשבון חברות האשראי).
הטיוטה מפרטת עוד את הפרטים שכל הודעה שנשלחת בדיוור ישיר צריכה להכיל (בהתאם לסעיף 17ו’(א) לחוק הגנת הפרטיות), לפיה כל פניה לנמען בדיוור ישיר צריכה לציין שנעשית באמצעות דיוור ישיר, בצירוף המספר הרשום של המאגר, בנוסף, כל פניה צריכה לציין את זהות הנמען וציון זכותו להימחק מהמאגר שעל פיו בוצעה הפניה ביחד עם שם המען שאליו יש לפנות לשם המחיקה. על כל פניה לכלול את זהות השולח ובמקרים הנדרשים את המקורות שמהם קיבל בעל המאגר את המידע.
לפי הטיוטה יש להפריד בין לקוחות פעילים של המאגר לבין לקוחות לא פעילים בפרטים אותם תכיל הפניה, כך, פניה אל לקוחות שאינם פעילים צריכה להכיל את כל הדרישות לעיל. אך פניה ללקוחות פעילים, בהם הלקוח מודע למקורות המידע, שכן הוא מסר את המידע בעצמו בעת מגעיו עם בעל המאגר, צריכה לכלול רק את ההודעה על זכותו של הנמען להימחק מהמאגר.
הטיוטה מדגישה את ההבחנה בין "דיוור ישיר" ל"דואר זבל", לפיה, פניה על בסיס דיוור ישיר מבוססת על השתייכותו של הנמען לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, לעומת זאת שיגור אוטומטי של דבר פרסומת שאינו מבוסס דווקא על פרופיל הנמען או על השתייכותו לקבוצה מסוימת הינו בגדר "דואר זבל" בהתאם לסעיף 30 א’ לחוק התקשורת התשמ"ב- 1982.
סעיף 17ו’(ב) מדגיש את זכותו של כל אדם להימחק ממאגר מידע רשום. לפי הטיוטה יש לסייג זכות זו, כאשר לבעל המאגר יש זכות או חובה לשמור את פרטיו. כך לדוגמא לבעל מאגר יש זכות לשמר את פרטיו של לקוח המצויים במאגר לקוחות פעיל של החברה, או ברשימת לקוחות עבר של חברה ששמירת המידע אודות הלקוחות נדרש לצורכי רשויות המס או התגוננות מתביעה אפשרית וכדומה.
נוסף על האמור לעיל, הטיוטה סוקרת את הענישה והסנקציות המנהליות בגין הפרה של סימן ב’ לחוק הגנת הפרטיות. דוגמת סירוב הרשם לרישום של מאגר מידע שלא עונה על תנאים מסוימים או כאשר יש עולה חשד מסוים שהמאגר ישמש למסווה של פעילות לא חוקית מסוימת. עוד הטיוטה מדגישה את הענישה הקבועה בסעיף 31(א)(7) לחוק הגנת הפרטיות, המאפשר מאסר של שנה על הפרות שביצע בעל המאגר לשירותי דיוור ישיר.
*יש לציין כי הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד ליום 01.09.2013
לטיוטת ההנחיה המלאה לחץ כאן
הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
