דו"ח מבקר המדינה אשר פורסם לאחרונה (14.05.14), קובע מספר ממצאים מדאיגים באשר להתנהלותה של המדינה, בשמירה על פרטיות המידע המצוי במאגרי המידע הרבים הקיימים בישראל. עיקרי הדברים נוגעים לעובדה כי רק שיעור זניח מכלל מאגרי המידע שבישראל החייבים ברישום, אכן רשומים, וכן כי מרבית המשאבים הציבוריים מופנים לטובת ביצוע פעולות רישום טכניות, במקום השקעה בבחינה ופיקוח על אכיפתן של הוראות דין מהותיות.
בבדיקה מקיפה שנערכה בין החודשים דצמבר 2012 – אוגוסט 2013 בחן משרד מבקר המדינה, לסירוגין,היבטים שונים בסוגיית רישום מאגרי המידע בישראל. בין היתר נבדקו: היקף רישום מאגרי המידע, תהליך הרישום ומשמעותו, פעולות שנעשו לצמצום חובת הרישום הקיימת בחוק והמרתה בחובת ניהול תקין וכן גביית אגרות בגין רישום מאגרי מידע. הביקורת נערכה ברשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים (להלן "רמו"ט") ובמחלקת ייעוץ וחקיקה.
הממצא הראשון והעיקרי מצביע על בעיה מדאיגה, לפיה חרף העובדה שהחוק קובע חובה לרשום מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע, רק שיעור זניח – פחות מ-20,000 מתוך מיליוני מאגרי המידע המצויים בישראל, אכן רשומים כדין. מבקר המדינה הצביע על תופעה זו כבר בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, ולמעשה היא קיימת כבר מאז שנחקק החוק הגנת הפרטיות (בשנת 1981) והולכת ומחריפה עם ההתפתחות הטכנולוגית, שהביאה להגדלת מספר מאגרי המידע הקיימים בשיעור ניכר ביותר.
יתרה מכך, ומשעה שכבר מתבצע תהליך רישום של מאגר מידע חדש (שעיקרו אף מבוצע במיקור חוץ בדואר ישראל) לא מבוצעת בדרך כלל בחינה של עמידת המאגר בחובות המהותיות הקבועות בחוק, כגון אבטחת המידע ושמירה על סודיותו. לדוגמא: לא מבוצע עיון מעמיק במאגר המידע עצמו בעת תהליך הרישום או בכל שלב אחר בתהליך העדכון והטיפול במאגר.
לדעת המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, אישור רישום מאגר המידע הוא במידה רבה אישור לעצם הרישום בפנקס, ולא לעמידה בדרישות החוק המהותיות או אפילו לנכונות המידע הכלול בפנקס. מכאן, לדעת המבקר, אישור הרישום עלול להטעות את הציבור בכך שכביכול מדובר באישור לכך שהמאגר מקיים את כל הוראות החוק.
והנה כי כן, בעייתיות זו לא נעלמה מעיניו של המחוקק ולפיכך כבר בינואר 2007 המליצה ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) דאז, יהושע שופמן, לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע. מאז הקמתה, פעלה רמו"ט לצמצום חובת הרישום הטכנית ולהמרתה בחובה מהותית אחרת ואף באמצע שנת 2009 העבירה למחלקת ייעוץ וחקיקה טיוטת תזכיר חוק שעניינה בין היתר צמצום חובת הרישום. אולם מאז פרסומו של תזכיר החוק, ועד למועד סיום תהליך הביקורת בחודש אוגוסט 2013, לא נשאו מאמצים אלו כל פרי והמצב נותר על כנו.
במדינת ישראל קיים כיום משטר שהרגולטורים עצמם סבורים כי בחלקו אינו רלוונטי למציאות הטכנולוגית הקיימת כיום ובחלקו אינו מספק הגנה טובה דיה.
חרף העובדה שקיימת הסכמה שהתועלת שברישום מעטה, בשים לב לאי-תיקון הוראות החוק, ממשיכה רמו"ט להשקיע הן משאבי כוח אדם והן משאבים תקציביים לטיפול ברישום הקבוע בחוק, ובכך נגרעים משאבים מפעולות הפיקוח שמבצעת רמו"ט על קיום הוראות החוק המהותיות.
בסיום פרק ההמלצות, מסכם המבקר שפירא את דבריו באמרו: "לאור המפורט בדוח זה ולאור חובתה של המדינה לפעול להגשמת הזכות החוקתית לפרטיות, על הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים לפעול ללא דיחוי נוסף לביצוע הפעולות הנדרשות לקידום התיקון לחוק הגנת הפרטיות בנושא רישום מאגרי מידע, באופן שיינתן מענה ראוי לזכות חוקתית חשובה זו".
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
