בקשת רשות ערעור בנושא תביעת ספאם נידונה השבוע (26.10.2017) בבית המשפט העליון והביאה לקביעה מעניינת לפיה הודעות הנשלחות לנמענים אשר אינן מעודדות באופן ישיר רכישת מוצר או שירות, עדיין יוכלו להיחשב כהודעות המפרות את הוראות חוק הספאם.
בחודש מאי 2008 קיבלה הכנסת את תיקון 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, במסגרתו תוקן סעיף 30א לחוק, אשר אוסר על משלוח מסרים פרסומיים, בנוסף על הפקסימליה שהיתה קבועה בו עוד לפני כן, אף במערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית והודעת מסר קצר. לימים נודע התיקון בכינוי 'חוק הספאם'. למרבה האירוניה, התיקון הביא לגל של תביעות 'ספאם' אשר פעמים רבות הוגשו בחוסר תום לב ולמטרות רווח בלבד, וגרמו לאותן תופעות אותן החוק ביקש למנוע – בזבוז זמן ומשאבים. חלק מהתביעות היו גם על מסרים שהם אינם 'פרסומיים' במובהק, ולמרות זאת התקבלו פסיקות שונות של בתי משפט בנושא, בעיקר בתי משפט לתביעות קטנות. כך בעוד שהיו כאלה שדחו את התביעות, היו אחרים שראו אף במסר של 'שנה טובה' משום 'ספאם', בהיותו מסר המעצים את המותג, כפי שנפסק.
בית המשפט העליון עשה בשבוע האחרון סדר בעניין כאשר דן בבקשתה של פסגות בית השקעות בע"מ לדחיית תביעה ייצוגית, שהוגשה כנגדה בגין הפרת הוראות חוק הספאם, קבעה השופטת אסתר חיות, הנשיאה הנכנסת, פרשנות מרחיבה למונח 'מסר פרסומי'. השופטת חיות נימקה כי יש לייתן להגדרה "דבר פרסומת", המופיעה בחוק ושפורשה עד כה ככזו אשר צריכה להישלח באופן מפורש וישיר על מנת לעודד הוצאת כספים מהנמענים, פרשנות מרחיבה אשר תכלול גם הודעות שנועדו למשוך נמענים בצורה עקיפה או מרומזת. בלשונו של בית המשפט נפסק: "עולה מלשונה של הגדרה זו כי היא מסבה עצמה גם על מסרים שנועדו למשוך את הנמען להתקשר עם המפרסם שלא באמצעות מסר מפורש וישיר אלא בדרכים עקיפות".
אף על פי כי מדובר בקביעה של בית המשפט בבקשת ערעור בלבד, וכי התדיינויות רבות עתידות עוד להתקיים בעניין, לבטח יהיה מעניין לראות את קביעתו הסופית של בית המשפט בנושא זה, אשר בוודאי תהא בעלת השלכות מהותיות לכלל המפרסמים והנמענים.
(רע"א 4806/17 פסגות בית השקעות בע"מ נ' זיו גלסברג)
