בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קיבל לאחרונה (27.12.2022) תביעה שהגישה גרושה כנגד בעלה לשעבר, לפיה הנתבע התקין מצלמות בדירתה ותיעד אותה בסתר.
במקרה המתואר, התובעת עתרה לחייב את בעלה לשעבר בפיצויים בגין העוולות שביצע, שעיקרן נוגע למעקב שביצע אחר אשתו ללא ידיעתה.
התובעת טענה כי עוד כשהיו נשואים, התחיל הנתבע במסע רדיפה והשפלה של התובעת, שבשיאו התקין הנתבע מצלמות בתוך שקעי חשמל בסלון ובחדר השינה שבדירת התובעת. עוד טענה התובעת, כי בעלה לשעבר תיעד אותה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, וכן צפה במתרחש בסלון ובחדר השינה שבדירתה, לרבות יחסי מין שקיימה. כדי לטשטש ולהעלים ראיות לאחר שהתגלו המצלמות, טענה התובעת כי הנתבע פרץ לדירתה והחליף את השקעים שבהם מותקנות מצלמות בשקעים רגילים. מנגד, הנתבע טען כי עוד בזמן שהיו נשואים, התובעת הסכימה לו להתקין את המצלמות האמורות. זאת על מנת שיוכלו לשקם את נישואיהם לאחר שגילה כי התובעת בוגדת בו.
בהחלטתו, השופט יהורם שקד הדגיש כי נוכח התקנת המצלמות ותיעוד פעולותיה של גרושתו, לרבות יחסי מין, הוביל הנתבע לפגיעה מהותית בפרטיותה של התובעת. משכך, קבע השופט כי פעולותיו של התובע מהוות פגיעה בפרטיות, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. השופט סבר כי הנתבע פעל במטרה להשפיל ולרמוס את אשתו לשעבר, ולכן קבע כי לנתבע לא עומדות ההגנות המנויות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, שכן לא הוכח כי הנתבע פעל בתום לב.
מכל האמור, בית המשפט קיבל את התביעה, מצא כי הפגיעה בוצעה בזדון ופסק לטובת התובעה פיצויים בסך 100,000 ₪ , שכן זה הוא הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק בגין תביעה ללא הוכחת נזק. נוסף על כך, השופט פסק פיצויים בסך 25,000 ש"ח בגין חיוב הנתבע בתשלום שכר הטרחה של התובעת.
החלטת בית המשפט לענייני משפחה מציגה כיצד מימשה הנתבעת את אפשרותה לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ברף המקסימאלי, ולכן איננה רשאית לעתור לפיצויים כפולים ומשולשים בגין אותה עוולה מכוח חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנת סתר, וכן מכוח פקודת הנזיקין, כפי שביקשה.
[תל"מ (תל אביב-יפו) 47127-07-21 פלונית נ' פלוני (27.12.2022)]
