בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה (28.07.2013) כי הליך פיטורין המתנהל בנוכחות מספר אנשים, הכולל האשמת שווא בסיוע לגניבה, וכן גידופים, מהווה הוצאת לשון הרע בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ח-1968 (להלן "החוק").
רבקה נסימוב (להלן "התובעת"), הועסקה עשרות שנים בבית הכנסת לעולי בוכרה באור יהודה. לטענתה, פיטוריה, על ידי הנתבעים, ובראשם יוסף רובינוב (להלן "הנתבע"), מהנהלת וועד בית הכנסת, לוו באקט של השפלה תוך האשמה על לא עוול בכפה.
הנתבע, לו סמכויות נרחבות בניהול בית הכנסת, הבחין כי מתוך כספת התרומות של בית הכנסת נגנבו כ 1,500 ₪. מבלי לערוך בירור נאות, החליט ללא שום הוכחה או שיקול דעת לתקוף באופן מבזה ומשפיל, תוך גידופים ו"איחולים" שהדף אינו יכול לספוג, את התובעת, ותוך כך לפטרה ולסלקה בבושת פנים מבית הכנסת. כל זאת לאחר למעלה מעשור שהתובעת עובדת בבית הכנסת.
משקיבל בית הדין את טענותיה של התובעת לגביי אירוע הפיטורים, סבר כי נוכח השתלשלות העניינים, זכאית התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק, כפי שמורה החוק.
מאחר שהנתבעים, ובראשם רובינוב, מבצעים עבודתם בבית הכנסת לשם שמיים, התחשב בהם כבוד השופט דורי ספיבק, ופסק פיצוי של 10,000 ₪ בלבד, מקום שהחוק מתיר פיצוי של עד 50,000 ₪.
לפסק הדין המלא לחץ כאן
הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
