בית הדין האזורי בחיפה הוציא לאחרונה (06.01.2021) צו כנגד הרשות להגנת הפרטיות, במסגרתו התבקשה הרשות להגיש תעודת עובד ציבור מטעמה, בה יפורטו מלוא ההליכים שננקטו בשני אירועי פיקוח הרלבנטיים לתיק, בצירוף מלוא המסמכים הקשורים לכך. קביעת בית הדין התקבלה במסגרת בקשה שהגיש צד לתיק, למען התגוננות מפני תביעת לשון הרע.
הרקע לבקשה הוא הליך פיקוח מנהלי ברשות להגנת הפרטיות כנגד הנתבע (מד"א), לבדיקת חשש להפרה של תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז- 2017, כאשר נטען כי היישומון של הנתבעת מאפשר לכאורה לצוותים הרפואיים לצפות במידע רפואי רגיש של המטופלים. הנתבע מסר תגובתו לרשות שעל בסיסה הוחלט לסגור את תיק הפיקוח כנגדו. הנתבע הגיש תביעה שכנגד התובע (מר עופר יעקב) במסגרתו ייחס לו עוולה על פי דיני לשון הרע, בטענה כי הוא הפיץ את הפרשה שהתבררה כפרשת שווא. מכאן, הוגשה בקשתו של התובע לזמן לעדות, מפקחת ברשות להגנת הפרטיות, אשר עבדה זמן מה לפני מועד תחילת העסקתה ברשות, במשרד בא כוח הנתבע, ובין היתר היא חתומה על מכתב סגירת תיק הפיקוח המנהלי בעניינו. בנוסף התבקש, להורות לה להמציא את מכתב התגובה שנשלח מטעם הנתבע לרשות ולחשוף מכתבים דומים למכתב ששלחה לנתבע, אשר נוסחו על ידה, בהם הודיעה על סגירת התיק שהתנהל כנגד הנתבע, ללא קביעת הפרה. ביסוד הבקשה עומדת 'לכאורה' הטענה לניגוד עניינים מצד המפקחת, כאשר מטרתו של התובע היא להוכיח, שהחלטת הרשות נגועה במשוא פנים על רקע מעורבותה של המפקחת בקבלת ההחלטה.
השופט יגאל גלם קבע כי בבסיס בקשתו של התובע עומד האינטרס שלו להתגונן מפני תביעת לשון הרע, שהוגשה נגדו לרבות הוכחת טענת 'אמת הפרסום'. לדברי השופט, חשיפת ההליך שהתנהל ברשות להגנת הפרטיות בקשר לאירועי הפיקוח הנדונים, הינו חיוני ורלוונטי ביותר לבירור ההליך בתביעה שכנגד ויסייע בידי התובע לנהל את הגנתו בדבר 'אמת הפרסום'. אך עם זאת, בשלב זה אין לזמן את המפקחת למתן עדות בתיק, ובמקום זאת יינתן צו המופנה לרשות להגנת הפרטיות להגשת תעודת עובד ציבור מטעמה, בה יפורטו השתלשלות הדברים בשני אירועי הפיקוח ויצורפו מלוא המסמכים הרלוונטיים לעניין. ככל שיעלה צורך בזימון המפקחת למתן עדות, התובע יוכל להגיש בקשה בעניין. נוכח האמור, השופט קיבל את בקשת התובע לצירוף מכתב התגובה האמור, ודחה הבקשה לחשיפת מכתבים דומים של המפקחת.
[סעש (חי') 40775-09-18 עופר יעקב – מגן דוד אדום בישראל]