מגמה של צמצום השימוש במצלמות במרחב הציבורי באירופה עולה מטיוטת הנחיה שפרסם הפאנל האירופאי לפרטיות (EDPB) בנושא עיבוד מידע אישי באמצעות מצלמות מעקב. טיוטת ההנחיה החדשה, המיועדת בשלב זה להערות הציבור, מבהירה כי תקנות ה-GDPR חלות רק על מצלמות מעקב אשר יש באפשרותן לעבד מידע היכול לזהות אדם, ובמילים אחרות – באמצעות הצלבה לתוכנות זיהוי פנים/קול.
טיוטת ההנחיה מכוונת לתת מענה, בין היתר, לכך שתוצרי הצילום של מצלמות המעקב מציגות בשנים האחרונות ביצועים גבוהים, וזאת באמצעות תוכנות שונות של 'ניתוח וידאו אינטליגנטי'. טכניקות אלו, חלקן עלולות להיות פולשניות יותר (כמו טכנולוגיות ביומטריות מורכבות) או פולשניות פחות (כמו אלגוריתמים ספורים פשוטים). מכאן, בין היתר, נולד הצורך להסדרה רגולטורית של הנושא.
להלן עיקרי טיוטת ההנחיה כפי שפורסמה באתר ה-EDPB:
- פוטנציאל הפגיעה הקשה בפרטיות המצולמים – כל עוד קיים אמצעי אחר להשגת המטרה שלשמה נעשה שימוש בצלמות מעקב – אזי יש לעשות בו שימוש.
- בשטחים ציבוריים בהם נעשה שימוש במצלמות מעקב – ישנה החובה להצבת שלט המיידע את העוברים והשבים בדבר הצילום.
- שימוש בטכנולוגיות ביומטריות – כגון זיהוי פנים/קול/טביעת אצבע לצורך כניסה למקום עבודה או לבית עסק וכיו"ב – מחייב, לרוב, הסכמה מפורשת של נושאי המידע. במקרים בהם נדרשת הסכמה כאמור, סירוב של נושא המידע לספק את המידע הביומטרי לא יכול לשמש סיבה למניעת כניסתו למקום.
- העברת מידע לצדדים שלישיים – מידע שנאסף באמצעות מצלמות מעקב, ואשר נדרש להיות מועבר לצדדים שלישיים (לדוגמא – רשויות אכיפה) – יחולו עליו הוראות תקנות ה-GDPR.
- זכות נושאי המידע לגשת ולעיין במידע האגור אודותיהם, ובכלל זה הזכות לבקשת מחיקת המידע (או חלקו), ככל שיחפצו בכך.
- ככלל, העילות (אשר נתונות לפרשנות) בדבר הצבה ושימוש במצלמות ביטחון, הן כדלקמן: (א) אינטרס לגיטימי של בעל העסק; (ב) אינטרס ציבורי-ביטחוני; (ג) דרישת הוראות ה-GDPR להסכמה מפורשת ומדעת לשימוש במצלמות ביטחון.
