13 ביולי 2024 7:04

מאת עו"ד דן חי

הקמת מאגר 'אל תתקשרו אליי', שעתיד להתחיל לפעול בקרוב (22.01.2023) נועדה להשלים מהלך של חסימת חברות מפני פנייה שיווקית אל לקוחות פוטנציאליים וקיימים. הדרך התחילה בתיקון לחוק הגנת הפרטיות בשנת 1996, שקבע הוראות ביחס לפניה על סמך אפיון משותף של כל הנמענים, המשיך בשנת 2008 עם קבלת תיקון מספר 40 לחוק התקשורת, הידוע בכינויו 'חוק הספאם', אשר אסר פניות שיווקיות, בין היתר בדואר אלקטרוני ובמסרונים ומסתיים עתה, עם כניסתו לתוקף של תיקון 61 לחוק הגנת הצרכן שהתקבל בשנת 2020, הקובע את ההוראות הרלבנטיות למאגר 'אל תתקשרו אליי'.

בהתאם לתיקון לחוק הגנת הצרכן, יוקם ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מאגר מידע, שאליו יוכל כל צרכן לרשום את מספר הטלפון שלו, נייד או נייח. על משווקים יוטל הנטל לבדוק, לפחות 15 יום לפני כל פנייה טלפונית, האם מספר הטלפון אליו הם מעוניינים לפנות מצוי במאגר. אל מספרים אשר יהיו מצויים במאגר נאסרה פנייה בשיווק טלפוני (טלמרקטינג).

התיקון החדש נוקט בדרך טוטלית – מי שנרשם למאגר שהקימה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, לא ניתן יהיה לפנות אליו בטלפון בהצעות שיווקיות. הרישום למאגר אינו מאפשר לבחור את החברות אותן מבקש הנרשם לחסום, אלא נוקט בדרך של הכול או לא כלום. צרכן שנרשם למאגר וירצה לבחור חברות מהן הוא כן רוצה לקבל פנייה טלפונית, יצטרך לתת הסכמה לכל חברה כזו בנפרד, הסכמה שתהא תקפה רק לשנה.

הקמת המאגר החדש נועדה להגן, בעיקר, על אוכלוסייה של אנשים מבוגרים מפני פניות שיווקיות, שיגרמו להם להוציא כספים על מוצרים או שירותים, שהם לא באמת צריכים. אך השאלה שהקמת המאגר מעוררת היא, האם חסימת כל דרכי השיווק בפני חברות אכן תשרת את המטרה והאם זו הדרך? או במילים אחרות האם זה נכון וטוב?

המתכונת שנוצרה כדי לשרת את המטרה הזו רחבה הרבה יותר מהבעיה עליה הצביעו יוזמי החוק. אין בהצעה כל דיפרנציאליות במתייחסת לגיל הצרכן או רקע אחר שלו. היא גורמת להוצאה של משאבים רבים בחברות להן זה נוגע, כדי להתחבר למאגר, להדריך את צוות השיווק בחברה, לקבל יעוץ משפטי מלווה ועוד. התוצאה עשויה להיות חסימת כל אפשרות לשיווק ישיר ללקוח, שגם כך אם ביקש להסיר עצמו מרשימות תפוצה וחסם פניות בדיוור ישיר, הקשר השיווקי עימו חלש גם כך.

בארצות הברית מאגר דומה נפרץ, וכל מספרי הטלפון שהופיעו בו שימוש גורמים פחות מזוהים לשיווק של "הלוואות ברגע" ושירותים דומים. כל אותם אלה שהיו חרדים מפני פניות אליהם, הוטרדו ראשונים.

היה פשוט הרבה יותר לקבוע קנס על שיווק מוצר או שירות לאדם שלא זקוק לו. היה ניתן לקבוע מדדים שיסייעו לאבחן את אותו קהל לקוחות שבוי, שאלות שיש לשאול בתחילת שיחה כדי לבחון את ההתאמה ולקבוע מיהו אותו אדם, כדי למנוע שיחות שיווק לאותה אוכלוסייה חלשה. התוצאה אליה הגיעו, ספק אם הייתה בדיוק זו לה כיוונו.

וזו רק ההתחלה. בשער כניסתו של המאגר לתוקף ממתינים כל אותם תובעים ייצוגיים לנפילות הראשונות של חברות שונות, כדי להגיש נגדם תובענות ייצוגיות בעניין. מערכת המשפט, המוצפת גם כך, תקבל עוד עשרות תיקים חדשים, אם לא יותר, סביב המאגר החדש. לא במקרה התחושה שנוצרת סביב מאגר 'אל תתקשרו אליי', היא שבסופו של דבר תקום אוכלוסייה, שתצפה להרוויח ממנו כסף. בדיוק אותם אנשים שמתפרנסים יפה מקבלת מסרים שיווקיים ('ספאם'). אלה ימהרו להירשם למאגר החדש, לצאת ממנו ולהיכנס שוב. עד שיהיו חברות שיפלו ברשת. האוכלוסייה הזו לא מבקשת שלא יתקשרו אליה. ההפך. זו כמו אומרת: "תתקשרו אליי, רק תתקשרו".

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...
דילוג לתוכן