18 באפריל 2024 0:02

ביום שלאחר הבחירות נשמעו שוב טענות על זיופי קולות, על מצביעים שקמו מהקבר להצביע ועל כאלה שמזמן כבר לא גרים בארץ. ההסבר להצבעות אלה יחזור על עצמו כמו תמיד: ההצבעה בוצעה בתעודת זהות מזוייפת.

גל הטענות הזה ימשך, מן הסתם, אל תוך עבודת הכנסת החדשה ויעודד את תומכי חוק תעודת הזהות הביומטרית להריץ את החוק החדש בעניין. הצעת החוק הדנה בעניין, שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת, מגלמת רעיון לפיו יונפקו תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, בהם יוצפנו טביעות האצבע ומקרא תווי הפנים של כל אזרחי המדינה. הצעת החוק קובעת גם, שבמשרד הפנים יוקם מאגר מידע ראשי, שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל אזרחי המדינה. מאגר זה יהא פתוח, כך מוצע, גם בפני רשויות הביטחון והמשטרה, בתנאים שונים שנקבעו בחוק.

הצעת החוק באה לפתור, למעשה, את בעיית "גניבת הזהויות" ולמנוע תופעה של "הרכשה כפולה" של זהויות. כך, אומרים יוזמי החוק, בעת מערכת בחירות יוכל להצביע רק מי שמחזיק בתעודה שלו עצמו. הזיהוי יעשה באמצעים הביומטרים, והחגיגה הדמוקרית תהיה כפולה מהרגיל. לא נהיה עדים עוד לאנשים שמצביעים עם זהות גנובה. להצעה הזו, טוענים, גם שורה של יתרונות אחרים. כך היא מהווה כלי נוסף בידי המשטרה למלחמה בפשיעה, כאשר זו תעשה שימוש במאגר המידע שיוקם.

אכן, בכל העולם מתקדמים לקראת הוצאת תעודת זהות ודרכון ביומטרי. במדינות רבות תהא זו אף חובה, בעתיד הלא רחוק, להחזיק בדרכון ביומטרי כתנאי כניסה לאותה מדינה. אלא, שההצעה בארץ מעט שונה מזו הרווחת בעולם הנאור. בזה לא נלווה להליך הנפקת תעודות מאגר מידע הכולל את כל הנתונים הביומטרים שלנו. מאגר מסוג זה, שמוצע להקים אותו בארץ, יאפשר, כך טוענים, לשמש כלי בידי רשויות האכיפה, אך גם למנוע הוצאת תעודת זהות כפולה בידי מי שיחפוץ לעשות כך, זו שלו וזו ה"גנובה". המערכת תגלה מיד שמדובר במי שכבר הוצאה לו תעודה אחרת, בהתאם לזיהוי הביומטרי שלו.

בדיקה מעמיקה בנעשה במדינות אחרות בעולם מעלה, כי כאשר מוציא אזרח תעודה ביומטרית, נשמרים הפרטים אודותיו אך ורק בשביב המוטמן בתעודה עצמה, ומעבר לכך מושמדים. כלומר, למדינה אין כל מידע על אותו אזרח, מעבר לזה מוצפן בתעודה שהוא נושא על גופו. מכאן, שבהצעת החוק הנוכחית, לוקחת ממשלת ישראל דוגמא ממדינות כגון כוויית, פקיסטן ואינדונזיה, ולא מהמדינות המערביות הדמוקרטיות, בהן לא קיים מאגר מרכזי שכזה.

אפשר להבין, אולי, את היתרונות שבהקמת מאגר המידע המוצע. אלא, שבתוך הדברים נשכחת עובדה אחרת חשובה: עצם הקמת מאגר מידע גדול כל-כך, אשר יכיל את הפרטים הביומטריים של כל אזרחי המדינה – טביעת האצבע של כל אזרח וסריקת תווי הפנים שלו- מסוכן לכולנו. עם הקמתו של מאגר זה יהא כל אזרח חשוף בפני ניסיונות של גורמי חוץ לחדור אליו, כמו גם פתוח לתופעת "התפוח הרקוב" במסגרתה יעביר גורם פנימי, שלא כדין, מידע ממנו אל גורמים חיצוניים. קיומו של מאגר זה גם תרחיב, כפי שתמיד קורה במקומותינו, את כמות הגורמים הממשלתיים, שיהיו מוסמכים להיעזר בנתונים שיכללו בו.

פריצת האבטחה של המאגר הביומטרי תוביל לכך, שהנתון הכי שמיש לנו כאמצעי מובטח לכניסה למקומות שונים, טביעת אצבעותינו, יעבור לידי גורמים שיעשו בו שימוש לא חוקי. את הסיסמה שאנו קובעים ניתן לשנות, את טביעת האצבע לא. זו מלווה אותנו לכל אורך חיינו. האזרח גם יכול למצוא עצמו, שלא בטובתו, קורבן לטעויות המערכת. כך ייכלל ברשימה שחורה, שתמנע ממנו ברגע האמת לצאת לחו"ל, למשל. צבירת המידע הביומטרי על אדם גם תאפשר הצלבתו עם מאגרים דומים כמו גם עם כל מידע אחר הקיים עליו במאגרי מידע שונים. כך יתקבל פרופיל מלא ומדויק על אדם, תופעה שרק יכולה הייתה לעלות בחזונו האפוקליפטי של ג’ורג’ אורוול בדבר "האח הגדול".

כנגד כל אלה שוב, יצביעו לעברנו על תופעת זיופי הקולות בבחירות, כמדד לצורך הדחוף בחוק עם מאגר הנתונים המוצע בו. ברם, בדיקה מעמיקה של הנושא מובילה למסקנה, שניתן להביא להגשמת המטרה אליה מכוונת ההצעה, הוצאת תעודת זהות ותעודת מסע ביומטריים, מבלי להקים את מאגר הנתונים הביומטרי. בכך תושג המטרה שבבסיס ההצעה, תוך שימוש באמצעים מדתיים יותר בכל הקשור לפגיעה בזכות לפרטיות. כך, לדוגמה, ניתן היה לפתור את בעיית "גניבת הזהויות" ומניעת אותן הצבעות כפולות בבחירות על-ידי יצירת שאלון מפורט, שעל כל אזרח הפונה לקבלת תעודה ממשרד הפנים להשיב עליו. בהקשר זה ראוי לדעת, כי למשרד הפנים יש כ-80 נתונים על כל אזרח. אין ספק שאלו היו יכולים לשמש בסיס טוב לשאלון המוצע.

הוצאת תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים ללא הקמת מאגר מידע ביומטרי תשיג, לפיכך, הן את המטרה החשובה של מניעת גניבת הזהויות וגם תשמור, במקביל, על פרטיותו של האזרח. בנוסף לכל אלה, גם ללא המאגר לא נשמע שוב בבחירות הבאות על אותן קולות כפולים.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...

באירופה עובדים. ה-AI ACT אושר.

מאת : צוות דן חי הפרלמנט האירופי אישר (13.03.2024) את תקנות הבינה המלאכותית (AI ACT). המדובר בחקיקה הראשונה מסוגה בעולם ובאה להסדיר את הפיתוח ההפעלה ...
דילוג לתוכן