האח הגדול מהמשטרה רוצה להיות גדול עוד יותר. כך עולה מתזכיר חוק שפורסם לאחרונה (8.9.2021), לפיו תהא משטרת ישראל רשאית להציב במרחב הציבורי בישראל מצלמות נייחות וניידות, שיזהו בזמן אמת בני אדם או חפצים, כגון לוחיות רישוי של כלי רכב. בנוסף קובע התזכיר כי המשטרה תהא מורשת להעביר מידע מהמצלמות לגופים נוספים, כמו רשויות התביעה בפרקליטות, השב”כ, מערך המודיעין בצה”ל ושורה של גופים נוספים.

על-פי תזכיר החוק, פקודת המשטרה [נוסח חדש](מערכות צילום מיוחדות), התשפ”א-2021, תשונה פקודת המשטרה כך, שיקבעו בה הוראות המאפשרות למשטרה להפעיל מצלמות, כגון מצלמות “עין הנץ” המסוגלות לזהות מספרי רכב באמצעות תוכנה המיועדת לכך (LPR – License Plate Recognition). עוד תוכל המשטרה, על-פי התזכיר, לעשות שימוש ב”מערכת צילום מיוחדת”, שיש בה אפשרות לאגור ולעבד נתונים או תמונות ולזהות בני-אדם וחפצים ובכך להתחקות אחריהם. שימוש במערכות כאלה ייעשה, על-פי התזכיר, לצורך  מניעה או סיכול של עבירות, חקירת דפוסי פשיעה וכן גילוי עבירות מסוג פשע ומבצעיהן, מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדרים, אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים. התזכיר קובע כי המידע ייאגר באופן שיבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין. תקופת שמירת המידע תקבע בתקנות.

משטרת ישראל רשאית למסור מידע לגוף ציבורי לצורך מילוי תפקידו; למטרות שלשמן נועדה המערכת כאמור בחוק, לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, לשם הגנה על ביטחון המדינה, גילוי עבירות עוון ופשע, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין וחילוט רכוש.

בדברי ההסבר לתיקון החוק המוצע נכללת התייחסות גם לפגיעה בפרטיות הכרוכה בשימוש במצלמות מסוג זה. כך נכתב בעניין: “לאור ההיבטים הרבים והמורכבים הנלווים לשימוש במערכות צילום מיוחדות ואשר נוגעים לסוגיות של הגנת הפרטיות, גובש תיקון זה במטרה להסדיר בחקיקה ראשית היבטים מרכזיים הנוגעים להפעלת מערכות כאמור, וביניהם התנאים להצבת המערכות, התכליות לשימוש במערכות כאמור, הגורמים המוסמכים לקבל החלטה בדבר הצבתן והפעלתן וכיוצ”ב במטרה להבטיח כי הפגיעה בפרטיות תהיה מצומצמת ככל הניתן, מוגבלת, סבירה ומידתית”. דומה שאם הליך החקיקה יקודם, הדברים יעמדו בסוף ההליך למבחן בג”ץ לאור הוראת סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובעת את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.