שימוש בטכנולוגית זיהוי פנים נאסר לאחרונה בעיר פורטלנד שבמדינת אורגון, ארה"ב. על-פי החוק שהתקבל כל הגורמים אשר נותנים שירות לציבור, לא יוכלו להיעזר במצלמות זיהוי פנים.
החוק החדש נכנס לתוקף בפורטלנד ביחס לרשויות העירוניות ובחודש ינואר 2021 ייכנס לתוקף גם ביחס לעסקים פרטיים. בכך מציפה פורטלנד נושא המעסיק גורמים רבים אשר שואלים את עצמם, מדוע לא לאסור שימוש במצלמות זיהוי פנים לאור הפגיעה הגדולה בזכות לפרטיות הטמונה בשימוש כזה.
באנגליה נדונה שאלה זו לאחרונה במסגרת פסק-דין שעסק בפעילות משטרת דרום ווילס (R v. (South Wales Police [2020] EWCA Civ 1058 (11 August 2020), ובו נדונה שאלת חוקיות השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים (AFR), אשר נפרסה ונוהלה על-ידי המשטרה שם. הטכנולוגיה שם מאפשרת מיפוי פניו של אדם הנמצא בקהל, באמצעות מדידת המרחק בין חלקים שונים בפנים והשוואת התוצאות עם תמונות השמורות במערכת המשטרתית, כגון אלה של חשודים ונעדרים. הטענה כנגד הטכנולוגיה הייתה כי מדובר בטכנולוגיה פולשנית, העשויה להפיק תוצאות חיוביות שגויות, בעיקר בקרב נשים ומיעוטים אתניים. דרך היידוע שבה נקטה המשטרה שם הייתה מגוונת. המשטרה הודיעה על כך הן ברשתות החברתיות (פייסבוק וטוויטר); שלטים שנתלו על הניידות המצוידות במצלמות וכן ברדיוס של כמאה מטר ממיקומה של המצלמה; גלויות שנשלחו לציבור; מידע מפורט באתר המשטרה.
בית המשפט באנגליה אומנם קיבל את הטענה כי השימוש בטכנולוגיה זו נוגד את סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם (הזכות לכבוד ולפרטיות), אך מנגד הכשיר לבסוף את השימוש במצלמות. בית המשפט עשה כן תוך קביעה כי יתרונות המערכת עולים על חסרונותיה ועל הליקויים בהתנהלות המשטרה, וכן השימוש בה מידתי ואינו עולה על הנדרש לפי מבחני המידתיות. לבסוף, בחר בית המשפט במתן סעד הצהרתי בדבר ההפרות אותן ביצעה המשטרה, והפגיעה אשר נגרמה לפרט בגינן.
