קללות מצדו של מאמן כלפי קטין הופכים את המשך פעילותו של הקטין באגודה לבלתי סביר ובלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, כך שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש. למסקנה הזו הגיע בית משפט השלום בתל אביב, בפסק-דין שניתן לאחרונה (14.08.2018) במסגרת ערר על סירובה של קבוצת בני-יהודה לשחרר את הקטין, בגין התעמרות בלתי פוסקת מצד המאמן ובהתאם להוראת סעיף 11א(א4) לחוק הספורט.
במקרה דנן, נער בן 16 (להלן "ר") ביקש לעזוב את מועדון הכדורגל שבו הוא מתאמן, מחלקת הנוער של בני-יהודה, בטענה כי מאמנו נוהג להשפילו על בסיס קבוע, ובאחד המקרים אף קיללו נמרצות עד שנשברה רוחו של הקטין.
בפסק הדין מביא בית המשפט את תיארו של ר' את העונה האחרונה כסיוט מתמשך. השלטת "אווירת טרור" מצד המאמן על שחקני הקבוצה במשחקים ובאימונים, צעקות באופן כמעט בלתי פוסק ושימוש תכוף בכינויי גנאי כלפיהם. עוד תואר כי התנהלות המאמן לאורך השנה כולה היוותה מבחינת ר' התעמרות מתמשכת. מן הצווחות והקללות דרך קבע נפגע ר' עד עמקי נשמתו. מצב רוחו לאורך העונה היה שפוף, לימודיו נפגעו משמעותית, וכך גם השתלבותו בבית הספר.
השיא היה במשחק ביום 21.4.2018, שם החמצת שער של ר' סמוך לסיום הוביל לצעקה מהדהדת של המאמן כלפיו: "בן שרמוטה". לאחר מכן המשיך המאמן וצעק עליו דקות ארוכות, ואף הוסיף וקילל אותו בפני השחקנים ששהו על הספסל, לפי הנטען.
לאור יחס שכזה ביקש ר' לעזוב את המועדון. משסירב המועדון לשחררו, הוגש הערר, בהתאם לשילוב הוראות סעיפים 11א(א4) ו-12 לחוק הספורט התשמ"ח-1988. סעיפים אלו, קובעים כי שופט שהוסמך בהתאם לחוק רשאי להתיר לספורטאי קטין, גם אם מועדונו סירב, להשתחרר מן המועדון אם המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש.
יוער, כי סעיף 11א(א4) לחוק הספורט שבו עסקינן, מהווה סייג לעקרונות הכלליים בכל הנוגע לשחרור שחקנים ממועדוניהם, באפשרו העברה מידית של שחקן קטין למועדון אחר, בנסיבות החריגות של היעדר הסבירות, היעדר האפשרות, או הנזק הממשי שהמשך ההתקשרות עלולה לגרום לקטין.
לבסוף נקבע כי קטין המושפע עמוקות מכך שמאמנו באגודה רודה בו, בלתי סביר לדרוש ממנו להמשיך להתאמן באגודה, ומכאן שחרורו לאלתר. בית המשפט קיבל את הערר, פסק לחובת המשיבים הוצאות בסכום כולל של 15,000 ש"ח וקבע כלהלן: "המחוקק קובע, כי אם "בלתי סביר" שהספורטאי הקטין ימשיך להתאמן באגודתו – ישוחרר. הביטוי "בלתי סביר" הוא כמובן סטנדרט, מושג שעל השופט הדן לצקת לתוכו תוכן. קטין המושפע עמוקות מכך שמאמנו באגודה רודה בו, בלתי סביר לדרוש ממנו להמשיך להתאמן באגודה".
השופט אריאל צימרמן, אשר נתן את פסק הדין, הוסיף לסיכום: "מובן שכל מקרה ונסיבותיו, ויש לבחון בזהירות אם מבחינת הספורטאי המסוים, שיטות אימון משפילות הן שיצרו את המצב שמבחינתו אין זה סביר עוד לדרוש ממנו להמשיך להתאמן במועדון. אולם כאשר מוצא השופט כי הנסיבות התקיימו, כפי שנמצא בבירור בענייננו, ישוחרר הספורטאי הקטין ללא תנאי וללא שיהוי, גם אם הדבר כרוך בירידתה לטמיון של השקעתה של האגודה בספורטאי".
(עש"א [ת"א] 621-06-18)
