במקרה נוסף בתוך מספר ימים, בו נדרש בג"ץ לדון בתופעת 'הזיות הבינה המלאכותית'. בעתירה זו, הטיעונים המשפטיים התבססו במלואם על ציטוטים ופסקי דין שאינם קיימים, דבר שמעיד בסבירות גבוהה על שימוש בלתי אחראי בכלי המבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית.
בשל ביסוס הטענות המשפטיות על ציטוטים שאינם קיימים, בית המשפט החליט לדחות את העתירה על הסף, בעילת "חוסר ניקיון כפיים". עם זאת, בית המשפט ציין כי בחר שלא לנקוט בסנקציות חמורות יותר, כגון חיוב בהוצאות אישיות או פנייה למוסדות האתיים של לשכת עורכי הדין. בית המשפט נימק את בחירתו, בין היתר, בכך שמדובר בהתמודדות ראשונית עם תופעה המלווה, נכון לשלב זה, בחוסר בהירות מבחינה משפטית וטכנולוגית. נראה כי גם במקרה זה בית המשפט נקט במדיניות מקלה, אך לא מן הנמנע שבמקרים דומים גישתו תהיה נוקשה יותר: "גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה – לא לעולם חוסן. מעתה ואילך, יוחזקו העוסקים במלאכה כ'מוּתרְים ועומדים'; התגובה השיפוטית – תשתנה בהתאם."
בית המשפט ביקש לייצר "אפקט הרתעתי", ככל הנראה במטרה למנוע את התפשטות תופעת השימוש הרשלני בבינה מלאכותית, העלולה להכשיל את ההליך המשפטי ולפגוע במהלכו התקני. בית המשפט מתריע בפני תופעה אותה מכנה "גל עכור", מתוך רצון לשמור על טוהר ההליך המשפטי ולהימנע משימוש לא אחראי בטכנולוגיה. העתירה נדחתה ונקבע כי העותרת תישא בהוצאות המשיב על סך 7,000 ₪.
