רגע לפני שכול המידע אודותינו יהיה זמין ברשת

הנחיה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע, קובעת איסור לזיהוי אדם על סמך פרטים אישיים המצויים במרשם האוכלוסין, לצורך מסירת מידע ממאגר מידע. ההנחיה באה בעקבות העובדה שמרשם האוכלוסין דלף זה מכבר אל הרשת והוא, למעשה, זמין כל דורש.

ההנחיה של ד"ר יורם הכהן, רשם מאגרי המידע, היא אולי תוצאה מתבקשת של המצב האבסורדי הקיים, לפיו המידע על כל אחד מאיתנו פרוס ברשת. כך אין מניעה היום לדעת את מספר תעודת הזהות של כל אזרח, תאריך לידתו או כתובתו. אך בכך לא די. כניסה למאגר, המכונה "אגרון", יכולה גם להוביל לחיתוכים שונים על כל אזרח ואזרח. כך ניתן לדעת מי הסבתא והסבא של כל אחד, הדודים, האחיינים וכל נתון אחר שזמין באותו מאגר, נתון אשר במצב דברים אחר יכול לשמש כאמצעי זיהוי אמין של אדם הפונה באמצעות הטלפון או האינטרנט, כדי לברר נתון אודותיו מתוך מאגר מידע. עתה, קובע הרשם, כי לשם קיום חובת אבטחת המידע והסודיות, הקבועים בחוק, יש לבצע אימות זיהוי נושא המידע תוך שימוש בנתון אחד לפחות, אשר ידוע רק לנושא המידע ואינו מצוי במאגר מרשם האוכלוסין.

על דליפת הנתונים המצויים במאגר מרשם האוכלוסין למדנו מתוך דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008. רשם מאגרי המידע עצמו התייחס אף הוא לתופעה בדו"ח שפרסם בתקופה המקבילה. ההנחיה שהוציא הרשם הינה, לפי-כך, מחויבת המציאות. במצב שבו מחייב החוק בעלים ומחזיקים של מאגרי מידע להבטיח, כי מידע המצוי במאגר לא ידלוף לידיים זרות, הנחיה זו הינה רק הצהרה על המציאות העגומה השרויה כיום במדינתנו.

במדינה מסודרת ומתוקנת, העובדה שמרשם האוכלוסין המצוי בידי משרד הפנים דלף אל האינטרנט ומצוי בידי כל, יכולה להיחשב כלקוחה מסרט בדיוני. אבל בישראל של העשור הראשון למאה ה-21, תאור מצב זה הוא לא רק מציאות קיימת, אלא גם כזו העוברת בשוויון נפש את התודעה הציבורית. מציאות עגומה זו טרם הצליחה להעיר את האדישות הציבורית.

למרות שמחאה ציבורית לא קמה, הצפייה שעורר דו"ח מבקר המדינה בנושא הייתה, כי ייתפס המדליף ויסתם אותו בקע, ממנו דלף המאגר. אם לא כן, דליפה זו יכולה לסמן רק את תחילת הדרך. היום דלף מאגר מרשם האוכלוסין, מחר יהיה זה מאגר כוח האדם הצה"לי ומחרתיים, לפי הסדר, יגיע המאגר הביומטרי, אם וכאשר יקום, לידי כל דכפין.

כאשר תסריט הבלהות, של דליפת המאגר הביומטרי יגיע לכדי מציאות עגומה, תצא ודאי הנחיה של רשם מאגרי המידע, לפיה אין לזהות אדם לצורך כניסה למאגר מידע על פי טביעת האצבע שלו. אנחנו, למעשה, נאבד אז כל זיהוי עצמי אפשרי.

לכן הוראה המתבקשת שלא לעשות שימוש בנתונים המופיעים במרשם האוכלוסין לצורך זיהוי אדם מרחוק, אינה יכולה להוות תחליף במקום פעולת אכיפה נחושה ואינטנסיבית. להוראה זו חייבת להתלוות פעולת אכיפה נוספת. פעולה זו צריכה להביא לידי חשיפת אותו מקור, שהדליף את מאגר מרשם האוכלוסין לרשת. אם לא תעשה פעולה כזו, נמצא עצמנו בעולם, שבו כל מידע המצוי בידי רשויות השלטון יגיע לכל דורש. הנחיות רשם מאגרי המידע, אם יתגשם תסריט שחור זה, כבר לא יועילו דבר.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן