בכנס שנערך לאחרונה (8.9.25) מטעם ארגון הליגל ליג במשרד עורכי הדין הורוביץ, אבן, אוזן ושות׳, בהנחייתו של ד"ר דן חי, התארח ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, לשיחה מעמיקה אודות המשמעויות והאתגרים שמביא עימו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, שנכנס לתוקף באוגוסט האחרון. סממה הדגיש כי התיקון, שהמתין על המדף במשך שני עשורים, מביא עימו מהפכה של ממש ומעניק לרשות סמכויות אכיפה דרמטיות – ובהן סמכויות פליליות ועיצומים כספיים כבדים. לדבריו, המנדט שקיבלה הרשות מהמחוקק ברור: לאכוף באופן שישנה את כללי המשחק.
סממה חשף כי מאחורי הקלעים נערכה הרשות בצורה מקיפה לכניסת התיקון לתוקף: הוגדרו 95 משימות ייעודיות, גויסו אנשי מקצוע חדשים והוקמה תשתית ארגונית רחבה. במקביל, נדרשו גם משרדי הממשלה והגופים הציבוריים להיערכות מיוחדת, שכן לדבריו, "התיקון מבהיל מבחינת הסמכויות וההיקפים – ובצדק. הוא בא להציב את עולם הפרטיות במקום גבוה יותר במפת ניהול הסיכונים של כל ארגון."
כאשר נשאל מה השינוי המשמעותי ביותר שייצר התיקון, השיב סממה בלי היסוס: "חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות" (DPO). לטענתו, מדובר במנגנון משמעותי שנוסף ברגע האחרון לתיקון 13, אך ישפיע באופן עמוק על פעילות הארגונים. הממונה, כך ציין, נדרש להיות גורם בכיר בעל ידע מעמיק בדיני הגנת פרטיות, ולפעול באופן עצמאי וללא ניגוד עניינים. הוא הדגיש את ניגוד העניינים האפשרי מול ממונה אבטחת מידע, והבהיר כי תפקידי השניים שונים ונפרדים: האחד מבטיח את אבטחת המידע, האחר מגן על הזכות החוקתית לפרטיות. "זהו מנגנון אחריותיות שנועד לייצר הסתכלות מאקרו על כל זרם המידע בארגון – מהשלב שבו נאסף ועד למחיקתו," הסביר.
בנוסף, התייחס סממה לזכויות נושאי המידע – ובראשן זכות העיון וזכות התיקון – והדגיש כי מדובר בזכויות מהותיות שפותחות פתח למימוש זכויות נוספות של האזרח: "הזכות של אדם לעיין במידע האישי שלו – חזקה פי שמונה מזכותו לפי חוק חופש המידע. זה הפתח למימוש שלל זכויות נוספות, כולל הזכות לתיקון מידע שגוי."
במישור הבינלאומי, סממה ציין כי תיקון 13 נועד גם לשמר את מעמד ה-Adequacy של מדינת ישראל מול האיחוד האירופי, ולהבטיח את זרימת המידע אליה וממנה מבלי לחשוף ארגונים מקומיים לחסמים רגולטוריים. יחד עם זאת, הוא הדגיש כי דווקא תיקון 15 המתוכנן צפוי לקרב עוד יותר את הדין הישראלי לסטנדרט האירופי: לצד חיזוק זכויות נושאי המידע והסדרים בתחום הבינה המלאכותית, יוסדרו בו בסיסי עיבוד, זכות המחיקה, הזכות לחזור מההסכמה וכן הסדרה מיוחדת לעיבוד מידע של קטינים.
לסיום, סממה ציין כי מבחינתו, השנתיים הקרובות יוקדשו בעיקר לאכיפה אינטנסיבית, שתבהיר למשק כולו כי החוק איננו "על המדף" יותר, אלא כלי חי ובועט לקביעת הסטנדרט של הגנת הפרטיות בישראל לשנים הבאות.
צילום: רוני לונשטיין
