בוובינר שקיימה הרשות להגנת הפרטיות בשבוע שעבר לרגל כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק, הודיע ראש הרשות כי העבודה על תיקון 15 כבר הסתיימה. לדבריו, התיקון החדש צפוי לכלול שורה של חידושים מהותיים, ובראשם הרחבת בסיסי העיבוד החוקיים (בדומה לרגולציית הגנת המידע האירופית, GDPR). בעוד שהחוק הישראלי כיום מתבסס על הסכמה מדעת של נושא המידע, ייתכן ובמסגרת תיקון 15 יוכרו בסיסי עיבוד נוספים, כגון עיבוד לצורך קיום חוזה, עמידה בחובות משפטיות, או לשם קידום אינטרס לגיטימי של בעל השליטה (כאמור בדומה לGDPR). מהלך זה צפוי לשנות באופן עמוק את דפוסי העבודה של ארגונים ציבוריים ועסקיים בישראל, אשר נאלצו עד כה להסתמך כמעט באופן בלעדי על הסכמה. בנוסף, התיקון צפוי לכלול הגנה מיוחדת על קטינים ולעגן בחוק את "הזכות להישכח", זכות המאפשרת ליחידים לבקש מחיקה של נתוניהם, והופכת חיונית במיוחד בעידן שבו המידע הדיגיטלי נשמר ומופץ ללא מגבלת זמן.
ראש הרשות הבהיר כי חוק הגנת הפרטיות הישראלי נבנה מראש במבנה "נייטרלי טכנולוגית", ולכן הוא מותאם גם לאתגרים שמציבות טכנולוגיות חדשות. בין השאר ציין כי עקרונות החוק יכולים לשמש בסיס רגולטורי גם בהקשרים של בינה מלאכותית ומערכות לזיהוי פנים. הרשות, לדבריו, מבקשת למצב עצמה כגורם מייעץ בכיר לממשלה בנושאים אלה, ולספק ידע מקצועי לצורך גיבוש מדיניות מאוזנת שתאפשר מצד אחד צמיחה וחדשנות טכנולוגית, ומצד שני שמירה הדוקה על זכויות הפרט. בכך מבקשת הרשות להבטיח כי ישראל לא תיוותר מאחור בעידן של מהפכה דיגיטלית, אך גם לא תוותר על ההגנה על פרטיות האזרחים.
באשר לתיקון 13, שהיווה את עיקר הדיון בוובינר, הדגיש ראש הרשות כי מדובר בצעד תקדימי שנועד לצמצם את הפערים שנוצרו לאורך שנים בין ישראל למדינות ה-OECD. התיקון מעניק לרשות סמכויות אכיפה חדשות, כולל יכולת להטיל עיצומים כספיים משמעותיים על מפרי החוק, ומטיל על גופים ציבוריים וחברות רבות חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות (DPO). לצד זאת, התיקון מרחיב את ההגנות המשפטיות על הזכות לפרטיות באמצעות הארכת תקופת ההתיישנות בתביעות פרטיות משנתיים לשבע שנים, הוספת עילות חדשות לפיצוי ללא הוכחת נזק, ועדכון הגדרות החוק כך שיתאימו למציאות הדיגיטלית העכשווית. לדבריו, התיקון מהווה נדבך מרכזי בהבטחת חוסנה הכלכלי והדמוקרטי של מדינת ישראל.
