24 במאי 2024 15:46

קראה לעובדת סוציאלית "נאצית קרת לב" ונתבעה בגין לשון הרע

בפסק דין שהתקבל לאחרונה (15.3.2015) בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, התקבלה תביעתה של עובדת סוציאלית שהוגשה נגד אם שילדיה הוצאו ממשמורתה, בשל הוצאת דיבתה של הראשונה על-ידי האחרונה כמובנה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 ובגין פגיעה אסורה בפרטיותה, בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981. סגנית נשיא בית המשפט, השופטת נועה גרוסמן, אשר נתנה את פסק הדין, ציינה כי חרף מצוקתה של הנתבעת בשל הוצאת ילדיה מחזקתה, לא ייתכן כי חופש הביטוי ייהפך ל-"חופש הביזוי".

 זמן קצר לאחר שהוציאה התובעת, עובדת סוציאלית אשר עבדה בתקופה הרלוונטית בלשכת הרווחה בעיריית גבעתיים, צו חירום המורה על הוצאת ילדיה הקטינים של הגב’ לורי שם טוב ממשמורתה, החלה הלה לפרסם באתרים שונים באינטרנט ובאמצעים נוספים איומים, נאצות והשפלות, העולים כדי דיבה, נגד התובעת וכלפי ציבור העובדים הסוציאליים בכללותו.

תחת מקלדת הנתבעת התפרסמו, בין היתר, ביטויים כגון: "נאציות קרות נפש", "חוטפת ילדים", "שקרנית עם קבלות", טענה כי קיים חשש שהתובעת תפגע בילדתה ועוד כהנה וכהנה גידופים והשמצות. יתרה מכך, הפרסומים חצו את גדרי המרחב האינטרנטי, כאשר מנשרים המציגים את תמונתה של התובעת ואשר קוראים לציבור הרחב להישמר מפניה, פורסמו ברחבי שכונת מגוריה, וסרטונים המתארים, לכאורה, את חטיפת ילדיה של הנתבעת על ידי עובדים סוציאליים, הועלו לאתרי אינטרנט שונים.

לטענת הנתבעת, הדברים האמורים נעשו בגדר הבעת דעה תמת לב על התנהגות התובעת כעובדת בתחום השירות הציבורי וכן על אופייה, עברה ומעשיה של התובעת, כפי שאלו התגלו מתוך התנהגותה כלפיה. כן טענה, כי דעותיה התפרסמו במסגרת יומן רשת פרטי (בלוג), בו ביקשה להביע את רגשותיה הקשים בגין הוצאת ילדיה מחזקתה, משכך, אין להגביל את חופש הביטוי שלה, בעניין זה. בנוסף טענה, כי אפילו ויימצא כי הפרסומים המיוחסים לה עולים לכדי לשון הרע ופגיעה אסורה בפרטיות התובעת, עומדות לימינה שלל הגנות המנויות בחוק, בהן הגנת תום הלב והגנת "אמת הפרסום".

בהכרעתה, התייחסה סגנית הנשיא גרוסמן לטענות הנתבעת, וציינה, כי לאור התשתית הענפה שנפרשה בפניה, נהיר לכל כי פרסומי הנתבעת לא נעשו בתום לב, אלא בכוונת מכוון לפגוע בתובעת ובמטרה להשחיר את שמה הטוב. בשל כך, הרי שלא תעמוד לה הגנת תום הלב. כמו כן מצאה השופטת, כי נוכח הפער הרב ששורר בין פרסומי הנתבעת, לבין המציאות כסדרה, לא ייתכן כי תעמוד לה ההגנה המנויה בדוקטרינת "אמת הפרסום".

סגנית הנשיא גרוסמן, אף דחתה את טענת הנתבעת, כי מעשיה חוסים תחת ההגנה הניתנת מכוח זכותה לחופש הביטוי. זאת לדעת בית  המשפט מאחר שהזכות לשם טוב והזכות לחופש הביטוי, הם אמנם ענפים מקבילים המשתרגים מתוך גזע אחד, הוא כבוד האדם, אולם משהוכח כי הפרסומים הינם בעלי כוונה להזיק לתובעת באופן אישי ולא ענייני, לא תעמוד לנתבעת כל הגנה בעטיים. לבסוף קבעה השופטת כי פרסום שמה ותמונתה של התובעת בצירוף לפרסומים אינטימיים ביותר אודות מצבה המשפחתי, לרבות הפצת המנשרים בין שכניה וברחוב מגוריה, אכן עולים לכדי פגיעה אסורה בפרטיותה ובצנעת חייה. בשל כל אלו, חייבה השופטת את הנתבעת בתשלום פיצויים לזכות התובעת בסך 100,000 ₪.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לעיון בפסק הדין המלא לחץ כאן 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן