מאת עו"ד רז דנאי

כמו בכל ערב ייסובו לשולחן הארוחה משפחות ישראל, ולאחר מכן יתרווחו אל מול מרקע הטלוויזיה. האחרונה בתורה – תאכיל את היושבים במיטב מהדורות החדשות העדכניות. לא יהיה זה הימור מופרז לומר, שגם בערב הזה תידון פרשיית NSO ותוכנת הריגול Pegasus, אשר נדמה כאילו הפכה להיות פופולרית מתמיד בקרב מכשירי סלולר רבים בארץ, ולא מבחירה.

נשאלת השאלה – האם תוגש כמנה עיקרית ביקורת לגיטימית ונכונה על הסוגייה או שמא עסקינן בריבוי פרשנויות הנוחות לאוזן, אך לא בהכרח נכונות? להלן ניסיון לעשות מעט סדר בסוגייה.

דוברים וטוענים רבים העלו, כי לא יתכן שהמשטרה שמה ידיה על חומרים ומידע רטרואקטיבית במסגרת צו הניתן על פי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 (להלן "צו האזנת סתר"), ותמכו דבריהם בסעיף 6(ד) לחוק, ושאם אכן כך נעשה – הרי שמדובר בהפרה ברורה של "צו האזנת סתר" ודראון עולם לשלטון החוק והמשטרה.

ובכן, האמירה לעיל נכונה – אך לא בהכרח רלוונטית.

על אף שעדיין רב הנסתר על הגלוי, חשוב להדגיש: למשטרה מותר לשים ידה על חומרי עבר מתוך מכשיר סלולארי, אך לא לפי צו האזנת סתר אלא כי מתוקף צו שונה. צו המבוסס על הפרק השלישי ("חיפוש") לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 ("הפקודה"). על פי הפקודה, בצו שופט, חוקרי המשטרה יכולים לעשות בדיוק את אותם דברים אשר זכו לכינויי גנאי, להלן פריצה למכשירי סלולר ושאיבת מידע מהם, גם מידע הקודם למועד קבלת הצו, אם הותר הדבר בצו ועל פי חוק. נכון, דרוש פירוט ודיוק במסגרת הצו מה ניתן לתפוס, ואף תחימת החיפוש למסגרת זמנים, אך ניתן לבצע את החיפוש גם בחומרי עבר.

דומה הביקורת על שאיבת המידע הקיים קודם להשתלת רוגלה לאמירה כי שוטר המחפש בביתו של חשוד על פי צו, לא יוכל לתפוס ולהחרים חפצים אשר היו נמצאים שם טרם מועד החיפוש. הרי שהדבר סותר כל היגיון בריא.

אם אלו פני הדברים ואם אכן נעשה בלבול בין צו להאזנת סתר לבין צו חיפוש על פי הפקודה, מהם המשקפיים דרכם נכון יהיה לבחון את סוגיית השימוש הגובר והנרחב של המשטרה בתוכנת הריגול Pegasus? בהינתן והכל נעשה כדין, נכון יהיה לבחון האם "האצבע על ההדק", או במקרה דנן – "האצבע על הצו", לאישור חיפוש על פי סעיף 23א(א) לפקודה, קלה מתמיד, והאם דרוש שינוי חקיקה או הקמת מנגנון ביקורת נוסף. לכך נוסיף את השאלה הבלתי נשלטת האם המשטרה אימצה בחיבה רבה את אמירתו של מארק צוקרברג משנת 2015, והחליטה כי פרטיותם של אזרחי ישראל מתה. והגרוע מכל, יש לבחון, ויפה שעה קודם, האם אכן סרחו חוקרי משטרת ישראל הרלוונטיים – האם צו בית משפט והתחומים אותם הוא גודר מהווים בעייני חוקרי המשטרה אור ירוק לעשות כרצונם.

נקווה שבימים הקרובים תבוא הפרשה לתומה, וישובו תחושת הביטחון והסדר לקנו. עד אז, נתנחם בזה שלפחות אנחנו יודעים לאן לפנות ואת מי לשאול אם אבד לנו הפלאפון.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.