גורמים ממשלתיים ובראשם שר ההסברה, יולי אדלשטיין, כך נמסר, הפיצו בחו”ל את התמונות המזעזעות של גופות הנפגעים ברצח באיתמר. באמצעותן, מקווים אותם גורמים, תושג המטרה בה נכשלה מערכת ההסברה הישראלית: יצירת אמפתיה לעמדה הישראלית במו”מ מול הפלשתינאים.

אין ספק שהתמונות של הפיגוע המזעזע באיתמר מעוררות חלחלה. את שהעיניים רואות קשה לתאר, והיו אתרים שכבר העלו את התמונות האלה לרשת, למי שמתקשה לדמיין. אולם, נשאלת השאלה, האם פרסום כזה מכבד את כבודם של הנרצחים? האם  היו רוצים הללו שמראה זה האחרון, הוא שייחרט בתודעה בקשר אליהם?

עיון בספר החוקים מלמד, כי אין כל הוראה בחוק האוסרת על הפצה ופרסום תמונות מזעזעות כל-כך. איש הישר בעיניו יעשה. היו עיתונים וכלי תקשורת שהזדרזו והצהירו מיד לאחר הרצח, כי ימנעו מהציבור את המחזות הללו. היו גם כאלה, וגורמים ממשלתיים בראשם, שסברו אחרת.

הכנסת דנה בימים אלו, בשלב שבין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית, בהצעת חוק פרטית שזכתה לתמיכת הממשלה, הקובעת איסור על פרסום תמונתו של אדם שנהרג, אשר צולמה במקום אירוע הפגיעה, בזמן הפגיעה או בסמוך לאחריה. ממש כמו במקרה הרצח באיתמר. סוגייה זו הינה חלק משאלה רחבה יותר, לה אין פיתרון בחקיקה הישראלית ואף לא בהצעת החוק האמורה – האם ראוי, כי הזכות לפרטיות של אדם במהלך חייו תמשיך לחול גם לאחר פטירתו?

על-פי המצב החוקי הקיים עם לכתו של אדם לעולם שכולו טוב, הולכת עימו גם פרטיותו. כבוד הנפטר אינו מקים הגנה על אותם עניינים, אשר ערב מותו היו בדל”ת אמותיו של זכותו לפרטיות.

אין ספק שהשאלה האם פרטיותו של אדם צריכה למות יחד עימו היא שאלה נכבדה. ראשית, במישור הסמנטי, שהרי, כיצד ניתן לדון בפרטיות של אדם שאינו בין החיים? שנית, מעבר לסמנטיקה, השאלה האמיתית הינה, האם אותם ערכים שהמחוקק טרח כל-כך להגן עליהם בשם זכות האדם לפרטיות, אכן צריכים להפוך לנחלת הכלל מיד עם פטירתו של אדם?

שאלות אלה עולות גם בקשר למקרה הפרטי של פרסום תמונתו של אדם שנהרג בארוע רצחני. האם היה אותו אדם רוצה שתמונתו, בה מוצגת גויותו מוטלת לאחר מעשה רצח ברוטאלי –  תפורסם? את מי אפשר לשאול עכשיו, אחרי שאותו אדם אינו בין החיים? האם את בני משפחתו?

אלו, בחלקם, הטיעונים של מתנגדי ההצעה העומדת לדיון עתה בכנסת. לעמדתם, אין גורם היכול לקבל החלטה עבור אדם שאינו בן החיים, גם לא בני משפחתו. טיעון רחב יותר גורס, כי אין להגביל את חופש הדיבור והפירסום של אמצעי התקשורת באופן גורף, אלא להותיר את השאלה למבחנם המוסרי של כל אחד ואחד מהם.

מנגד, טוענים מציעי ההצעה, חברי-הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, כי לא תמיד יש לסמוך על אמת המוסר של עורך לילה כזה או אחר בעיתון או בכלי תקשורת אחר. הזעזוע שיכולות תמונות כאלה לגרום לציבור, כמו גם הפגיעה הקשה בכבוד הנפטר, מצדיקים קיומו של איסור מפורש לכך בחוק.

כמו כדי להצדיק את טיעוני מציעי החוק באה הממשלה ונותנת יד לפרסום תמונות הרצח באיתמר. זאת כאשר אף אחד לא עוסק בשאלה, מה יכול היה להיות רצונם, אילו היו מחליטים על-כך לפני מותם. כנראה, שהיה מי שחשב שפרסום כזה משרת מטרה אחת, והערכים האחרים, וכבוד הנפטר בראשם, נזנחו בצד.

 התנהגות זו של הממשלה מלמדת רק דבר אחד: אין לסמוך על מוסר או שיקול דעת. את שאנו סבורים שיש לאסור, יש לאסור בחוק. כבוד הנפטר נמנה עם אותם ערכים, שמן ראוי, כי המחוקק ייתן דעתו עליהם. מקלב וגפני, בעניין הזה, רק קיבלו רוח גבית נוספת מהממשלה

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.