במהלך יומיים דרמטיים בסוף יוני 2025, התקבלו בארצות הברית שתי הכרעות שיפוטיות משמעותיות, המסמנות את קווי המתאר של גבולות השימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית. בפסק דין שניתן ב‑23 ביוני, קבע השופט ויליאם אלסאפ (Alsup) בבית המשפט הפדרלי למחוז הצפוני של קליפורניה, כי חברת Anthropic, מפעילת מודל השפה Claude, הייתה רשאית לאמן את מודל הבינה המלאכותית שלה על ספרים שנרכשו כדין ונסרקו לפורמט דיגיטלי, גם מבלי שקיבלה לכך אישור מהמחברים או מבעלי הזכויות. השופט קבע כי האימון הוא בעל אופי טרנספורמטיבי מובהק, שכן מטרתו להבין מבנים וסגנונות לצורך יצירת תכנים חדשים, ולא לשעתק, להפיץ או להחליף את היצירה המקורית. בהתאם לכך, נקבע כי פעולה זו עומדת בדרישות מבחן ה־Fair Use (שימוש הוגן) לפי סעיף 107 לחוק זכויות היוצרים האמריקאי.
עם זאת, השופט הבחין בין שימוש בעותקים חוקיים לבין שימוש בעותקים שהושגו ממקורות פיראטיים. בכתב התביעה נטען כי Anthropic החזיקה במאגר של למעלה מ־7 מיליון קבצים שהורדו מאתרים כמו Library Genesis ו‑Z‑Library. בעוד שהשימוש בעותקים שנרכשו כדין הוכר כ"שימוש הוגן", השימוש בעותקים הפיראטיים נותר ללא הכרעה ונקבע כי יידון בהליך נפרד, אשר צפוי להתקיים בדצמבר 2025. השופט ציין כי ייתכן שמדובר בהפרה חמורה של זכויות יוצרים, אך ההכרעה תדרוש בירור עובדתי ומשפטי נוסף.
יומיים לאחר מכן, ב‑25 ביוני, קבע השופט וינסנט חברהריה (Chhabria), באותו מחוז שיפוט, החלטה דומה בתביעה נפרדת נגד חברת Meta (Kadrey v. Meta Platforms), שעסקה באימון מודל LLaMA על ספרות מוגנת בזכויות יוצרים. גם כאן הכיר בית המשפט בכך שאימון מודל בינה מלאכותית על תכנים ספרותיים עשוי להיחשב "שימוש הוגן", גם כאשר העותקים המקוריים הושגו ממקורות לא מורשים. השופט הדגיש כי לא הוכחה פגיעה קונקרטית בשוק המסחרי של היצירות, תנאי מרכזי במסגרת מבחן השימוש ההוגן, ולפיכך דחה את מרבית טענות התביעה. עם זאת, הוא הדגיש כי הכרעתו מתייחסת לנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ואינה מבססת הלכה כללית או פוטרת לחלוטין שימוש בתכנים פיראטיים מהיבטים של אחריות משפטית עתידית.
על אף ההבדלים בין שני המקרים, ניכר כי בתי המשפט האמריקאיים נוקטים קו פרשני עקבי שלפיו שימוש באלגוריתם ללמידה מנתונים יצירתיים, כאשר מדובר באימון פנימי ולא בהפצה או שעתוק, עשוי להיחשב טרנספורמטיבי ולהיכנס לגדר שימוש הוגן. עם זאת, בשני פסקי הדין ניכרת זהירות רבה בכל הנוגע לשימוש במאגרים פיראטיים: במקרה של Anthropic נדחתה בקשה לפסיקה מהירה והדיון בשאלה זו הופרד; במקרה של Meta הובהר כי כל טענה לשימוש שאינו הוגן תיבחן בהתאם לפגיעה בפועל ביצירה ובשוק המסחרי שלה.
המגמה המתהווה בפסיקות אלה עולה בקנה אחד, במידה רבה, עם עמדת משרד המשפטים בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך מדיניות שפורסם על ידי אגף ייעוץ וחקיקה בנושא שימוש בלמידת מכונה. במסמך צוין כי כאשר השימוש ביצירה מוגנת נעשה למטרה טרנספורמטיבית, כגון ניתוח סטטיסטי, הפקת תובנות או אימון אלגוריתמים, ניתן לראות בו שימוש הוגן, ובלבד שאין מדובר בשכפול, הפצה או שימוש מסחרי ישיר בתוצר המוגן. בדומה לפסקי הדין בארה"ב, גם משרד המשפטים מבחין בין שימוש שמטרתו הפקת ידע חדש לבין שימוש המשמר את מהות היצירה המקורית או מהווה תחליף ישיר לה. עם זאת, בניגוד לגישה האמריקאית שהתפתחה בפסיקה, העמדה הישראלית עדיין אינה מעוגנת בחוק או בפסקי דין מחייבים, ונדרשת מידה של זהירות במקרים בהם נעשה שימוש מסחרי או אוטומטי ביצירות ללא רישיון. לפיכך, פסקי הדין בארה"ב עשויים לשמש נקודת ייחוס משמעותית גם למשפטנים ורגולטורים בישראל בבואם לעצב מסגרת משפטית עדכנית לשימוש בבינה מלאכותית בהקשרים של זכויות יוצרים.
שתי ההכרעות האמריקאיות, שניתנו בהפרש של יומיים בלבד, מציבות מסגרת נורמטיבית חדשה ומורכבת לעוסקים באימון מודלים של בינה מלאכותית. מחד גיסא, הן מאפשרות למפתחי מערכות AI להסתמך על תכנים קיימים כל עוד השימוש נעשה באופן טרנספורמטיבי, פנימי ולא מתחרה ביצירה המקורית. מאידך גיסא, הן מותירות פתח לאחריות משפטית במקרה של שימוש במאגרים בלתי מורשים, במיוחד כאשר מדובר בהיקפים גדולים או בשימוש שניתן להוכיח שפגע בפועל בשוק של היצירה. בכך, הפסיקות מדגישות את חשיבות הפיתוח האחראי של טכנולוגיות בינה מלאכותית ואת הצורך בהסדרה רגולטורית ברורה שתבחין בין שימוש חדשני והוגן לבין ניצול בלתי מורשה של יצירה מוגנת. עבור משפטנים, רגולטורים ומפתחים כאחד, מדובר באיתות ברור: עידן ההסתמכות החופשית על מאגרי תוכן ללא מסגרת חוקית סדורה הולך ומגיע לסיומו.
