בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה לאחרונה (22.08.22) עתירה שהוגשה נגד ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, בטענה כי חסם את העותר, אלמוג רובינשטיין, בחשבון הטוויטר שלו, פעולה שלא נעשתה, כנטען, בהתאם לכללי המנהל התקין. בית המשפט קבע כי חשבונו של רן קוניק היה פרטי-פוליטי ולכן לא חלו עליו הכללים המנהליים.

במרכזו של פסק הדין עמדה השאלה האם חשבון טוויטר של ראש עיר הוא חשבון פרטי-פוליטי או חשבון ציבורי? השופטת אביגיל כהן קיבלה את עמדתם של באי-כוחו של קוניק, עורכי הדין דן חי, יארא חידר ושי דרעי, ממשרד דן חי ושות’ וקבעה כי במקרה הקונקרטי התשובה היא כי מדובר בחשבון פרטי-פוליטי. מכאן נדחתה העתירה. בית המשפט: “אין ממש בטענת העותר ולפיה החשבון מופעל בשעות העבודה של ראש העיר, שכן ראש עיר אינו עובד בשעות שגרתיות ומוגדרות”.

עוד צוין בפסק-הדין התקדימי כי אין לקבוע באופן מידי כי על חשבון של ראש עיר חלים כללי המשפט המנהלי ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם למצב העובדתי. “לא זהותו של בעל החשבון קובעת, אלא המהות”, קבעה השופטת אביגיל כהן והוסיפה: “כאשר ניתן להגיע למסקנה עובדתית ולפיה על סמך הכלים ומבחני המשנה הקיימים כיום, מדובר בחשבון פרטי או ציבורי, אזי ניתן להכריע בסכסוך פרטני המובא לפתחו של בית משפט, גם אם טרם גובשה עמדה ברורה וסדורה על ידי הגורמים המאסדרים”.

השופט כהן אף הסבירה את הבעייתיות שיכולה לעלות בקביעה כי חשבון של ראש עיר הוא באופן אוטומטי ציבורי: “זכות הקניין של העותר בחשבון פרטי שהוא פותח ברשת חברתית ואף יש לבחון פגיעה בזכות השוויון – בין מי שהוא נבחר ציבור שיצטרך לנהוג בחשבונו הפרטי לפי כללי המשפט המנהלי ובין מי שהוא עדיין איש פרטי אך מבקש להתמודד על תפקיד ציבורי בעתיד והוא יכול לנהוג בחשבונו הפרטי ככל רצונו. פגיעה בנבחר הציבור עלול להיות גם פגיעה בזכות להיבחר”.

עוד נימקה השופטת כהן: “אם החשבון פרטי – מדוע יורע מצבו של בעל החשבון ממצבו של בעל חשבון פרטי אחר רק בגלל שמדובר באיש ציבור? גם איש ציבור צריך להמשיך להתמודד במערכות בחירות נוספות. המתמודדים מולו יוכלו לנהל חשבונות כטוב בעיניהם (כפוף כמובן לתקנוני הרשתות החברתיות) ואילו הוא יהיה מוגבל בהעלאת תכנים, יצטרך להותיר את כל התגובות ולא יוכל לחסום אף אחד… אם החשבון יחשב לציבורי, על כלל מגבלותיו של המשפט המנהליים, מדוע יש להשית את התפעול והמימון על איש הציבור הפרטי?”

לבסוף קבעה: “מכאן – שבמצב הקיים, שבו איש ציבור אמור להמשיך להיות איש פוליטי, עליו לתחזק  פלטפורמה נפרדת מזו המנוהלת על ידי הגוף הציבורי”.

ביחס למקרה שלפניה, קבעה השופטת אביגיל כהן: “במקרה דנן, דומני, כי בחינת תכלית החשבון והשימוש בו מובילה למסקנה ולפיה לפי מבחן התכלית הדומיננטית עסקינן בחשבון פרטי. חשבון שאינו ממומן על ידי גוף ציבורי. אינו מתופעל על ידי עובדי גוף ציבורי. מטבע הדברים הוא כולל גם חומרים שנלקחו מאתר העירייה אך לא רק ראש עיר יכול לשתף את אותם חומרים… השיח בחשבון הוא גם בעניינים בעלי היבט ציבורי, כדוגמת המקרה בגינו נחסם העותר – סוגיית הבטיחות במדרכות גבעתיים, אך מטבע הדברים בחשבונו הפרטי של אדם פרטי שהוא גם ראש עיר ינוהל גם שיח בעניינים ציבוריים והעובדה שבחשבון הפרטי – פוליטי מועלים גם עניינים שיש להם היבט ציבורי אינה הופכת לכשעצמה את החשבון הפרטי לציבורי. מסקנה זו מתחזקת כאשר קיימות אלטרנטיבית להשתתפות בשיח הציבורי באותו עניין במסגרות אחרות כמו רשתות חברתיות אחרות וכן במסגרת הדפים הרשמיים של העירייה”.

שיתוף
mm
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה).