אפשרות מעקב מעסיק אחר עובד כאשר הוא עובד מביתו נדונה לראשונה, במסגרת פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סע"ש 64633-08-21 ירדנה רואס – י.א. שירותי אינטרנט בע"מ (נבו, 20.10.2025)). פסק-הדין עוסק בשאלת הלגיטימיות של דרישת מעסיק להפעיל מצלמת אינטרנט במהלך כל שעות העבודה מהבית, וקובע כי דרישה כזו חורגת מהוראות חוק הגנת הפרטיות.
בית הדין קבע כי צילום רציף של עובד בביתו, גם כאשר גבולות הפריים מצומצמים, מהווה פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיף 2(3) לחוק (העוסק בצילום אדם ברשות היחיד), וכי ניתן להצדיק שימוש במצלמה רק לצורך נקודתי ומוגדר, דוגמת שיחות זום. לפיכך נקבע כי סירובה של העובדת להפעיל מצלמה במשך כל זמן עבודתה מהבית – היה כדין.
בפסק דינו התייחס בית הדין גם לממד העקרוני של עבודה היברידית וציין כי העבודה מהבית יוצרת מעין "מובלעת" של מקום העבודה בתוך מרחב חייו הפרטיים של העובד. על אף שחוקי העבודה ממשיכים לחול במרחב זה, "ביתו של אדם נותר מבצרו", ויש להקפיד על שמירה הדדית של גבולות ברורים בין צרכי העבודה לבין זכותו של העובד לפרטיות. בית הדין הדגיש כי קיימים אמצעים טכנולוגיים חלופיים המאפשרים בקרה על ביצועים ושעות עבודה – מבלי לחשוף את המרחב הביתי לעין המעסיק.
עם זאת, בית הדין הבהיר כי אין לו סמכות לפסוק פיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות עצמו, ודחה את העילה העצמאית שהוגשה מכוחו. חרף זאת, הפגיעה בפרטיות והדרישה להפעלת מצלמה והתקנת תוכנת שליטה מרחוק ("AnyDesk") נלקחו בחשבון במסגרת הפיצוי שנפסק לעובדת לפי סעיף 10(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ובשילוב עקרון תום הלב שבחוק החוזים.
בית הדין פסק לעובדת פיצוי של 30,000 ש"ח בגין התנהלות המעסיקה, תוך שציין כי הדרישה לעבודה מהבית בליווי מצלמה פעילה ותוכנת שליטה מרחוק חורגת ממתחם הסבירות ומהווה ביטוי לחוסר תום לב בניהול יחסי העבודה. פסק הדין ממחיש את האיזון המורכב שבין צורכי הפיקוח הארגוני בעבודה מרחוק לבין הזכות החוקתית לפרטיות, ומעביר מסר ברור למעסיקים – גם בעידן הדיגיטלי, מקום העבודה אינו רשאי לפרוץ את דלת ביתו של העובד.
