מבצע “עופרת יצוקה” טרף את הקלפים בערוצי השידור ומחק למעשה כל לוח שידורים מתוכנן. חברות החדשות השתלטו על השידורים ונאבקו זו בזו באמצעות צוות הפרשנים שבאולפן, המנחה המאלתר ובעיקר בדיווחים השוטפים מן השטח.

לעיתים ה”שטח” היה שמיים מוארים בפצצות תאורה, ולעיתים אזרח תמים או משפחה מיישובי הדרום שחשך עליהם עולמם. אלו האחרונים הפכו שלא בטובתם להיות גיבורי תוכנית ריאליטי יומית שפרטיותם נפלשה. לאזרח המופגז והנפלש אין זכות תגובה, זכות מחאה או אפילו כלים להתמודד עם אמביציית כתבי השטח. ניידות הרדיו והטלוויזיה מצויות בכוננות, הגופים המשדרים לוחצים להביא עוד ועוד מידע מ”השטח” והוא, שאסון התחולל עליו, לא פנוי להבין שזכותו לתבוע מכולם להתפנות מביתו ולהשאיר אותו להתמודד לבד עם אסונו ולא ב”שידור חי”.

מבט אל עבר הוראות החוק הרלבנטיות מגלה שגם המחוקק נתן עדיפות ברורה ל”זכות הציבור לדעת” על פני “הזכות לפרטיות”. העניין הציבורי שיש במראות האלה, התועלת שהציבור יכול להפיק מהן בבואו לגבש את עמדתו ביחס למלחמה, הועדפו. התקשורת מכבדת חלק מגבולות הסיקור, כך, למשל, לא נראה על המרקע שלנו מראות קשים של נפגעים או פניו של חייל פצוע המפונה בזמן אמת. אולם כשמגיעים לחפצים, גם האישיים ביותר, כאן כבר מיטשטש הגבול והתקשורת נוטה לצלם חפצים אלו. תיק נטוש, או חולצה מגואלת בדם מספקים דרמה מצולמת שיכולה “להחזיק כתבה”.

מה שנשכח מלב התקשורת במקרים אלו, הוא שבני משפחתו של בעל התיק או החולצה יכולים לזהות בשידור חי את חפציו ובטרם נודע להם דבר האירוע מפי גורם רשמי, להאמין שהרע מכל קרה.לחזור אל האלמוניות בשוך הקרבות כשהחליטו להגביל את הכניסה של התקשורת הזרה לעזה בזמן המבצע, היה כמעט קונצנזוס בעד המהלך. “שלא יראו בעולם תמונות פרובוקטיביות של אזרחים נפגעים”, היה הנימוק המכריע בעניין. אותו נימוק בדיוק משמש את התקשורת בארץ, בבואה להסביר את המראות שהיא מבקשת להראות. “שהעולם יראה, יפנים ויבין”, מסבירים לנו את חופש הפעולה שנותנים לתקשורת הזרה, בדרכים שבין שדרות, נתיבות ואשקלון. את התקשורת הישראלית איש לא חשב להגביל בדרכים אלו.

עדיין מנקרת השאלה האם למרות הרצון לעשות שימוש במראות שניתן לראות כאן, לטובת ההסברה שלנו פנימה והחוצה, לא רמסנו בדרך את פרטיותם של כל אלה שנפגעו מהאירועים? האם למעשה לא החלפנו את “האח הגדול” במבצע “עופרת יצוקה”? יש המבקשים פתרונות חקיקה בנושא ויש המבקשים להסתפק בהסכמות אתיות. לא תמיד פתרונות חקיקתיים יכולים ליצור את הנוסחה הנכונה.

החוק בארץ אמנם מכיר בזכותה של התקשורת לפעול בשם העניין הציבורי שיש בדברים, אבל הוא לא קבע בצורה חדה וברורה את הגבול.מותר להראות בית שנפגע, אבל כדאי להגביל את צילום פרטי תכולתו ההרוסים. מותר להראות דמות חייל שנפגע, אולם יש לאסור צילום פניו או חפציו האישיים. את הגבול הזה ראוי יהיה שהתקשורת תפנים ותקבע, לא המחוקק וגם לא בית המשפט. התקשורת עצמה, היא זו שצריכה להגביל עצמה. מי שצופה בערוצים הישראליים, לצד אלו הזרים, יגיע ודאי למסקנה שבדרך כלל קיים ניסיון לקבוע גבולות. טוב יהיה אם ניסיון זה ילווה במאמץ רב יותר, כך שגם האזרח הקטן שנפגע יוכל לחזור אחר כך, בשוך הקרבות, אל אלמוניותו.

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.