23 ביולי 2024 20:44

סייבר בעליון: פרשנות מרחיבה לעבירת "חדירה לחומר מחשב"

בית המשפט העליון מפרש את העבירות הקבועות בחוק המחשבים ברוח הקדמה הטכנולוגית. בפסק דין שניתן לאחרונה (15.12.15) קבע המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, כי את המונח "חדירה לחומר מחשב" הקבוע בסעיפים 4 ו-5 לחוק המחשבים, יש לפרש בצורה רחבה כך שכל מידע "הנכנס" למחשב, בין שנוצר על ידי מחשב ובין שנוצר כתוצאה מפעילות המשתמש על המחשב, עלול להיחשב כעבירה לפי החוק.

בית המשפט דן בכתב אישום בעניינו של ניר עזרא, אדם שקיבל פרטי חשבונות בנק ופרטי חיוב של אנשים תמימים. בעזרת הפרטים, חדר הנאשם לחשבונות הבנק של אותם אנשים העביר כספים ורכש מוצרים.

סעיפים 4 ו-5 לחוק המחשבים קובעים כי חדירה שלא כדין לחומר מחשב, הנמצא במחשב, מהווה עבירה פלילית שבצידה עונשי מאסר.  החלטתו של בית המשפט העליון, הפכה את החלטת בית המשפט המחוזי שפסק כי "חדירה לחומר מחשב" משמעה, חדירה לקרביו של המחשב בלבד בעזרת שפת המחשב שאינה קריאה על ידי בני אדם. בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם מהעבירות הקבועות בסעיפים לעיל, מכיוון שחדר "בצורה פשוטה" ולא בעזרת "שפת מחשב", כאשר בידיו שם המשתמש והסיסמא, לחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי.

בית המשפט העליון פסק כי בבואו לפרש את מרכיבי העבירות הקבועות בחוק המחשבים, יש לקחת בחשבון את מנעד החומרה הגדול של עבירות אילו, הנע בין עבירות של מה בכך לעבירות העלולות לשתק את תשתיות המדינה. עבירות אילו, אשר הינן תוצר של הקדמה הטכנולוגית, עלולות לגרום לנזק עצום וקושי בלכידת העבריין.

לפיכך, בית המשפט קבע כי אין מקום לקבל את הפרשנות הצרה לפיה העבירה של "חדירה לחומר מחשב שלא כדין", לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק המחשבים, מוגבלת רק למקרים של חדירה ל"שפת המכונה" של המחשב". להשקפת בית המשפט החוק נועד להגן על ערכים חברתיים ואין כל נפקות לצורה בה בוצעה הפגיעה בהם. מכאן לדידו של בית המשפט העליון, כל חדירה לחומר מחשב, ללא הסכמת בעליו, תחשב כעבירה פלילית לפי חוק המחשבים. על בסיס זה הרשיע בית המשפט העליון את ניר עזרא בעבירות לפי חוק המחשבים, בהתאם לפרשנותו הרחבה.

בית המשפט סבר עוד, כי פרשנות רחבה של החוק, תסייע לשילוב הראוי שבין המשפט להתפתחות הטכנולוגית. בית המשפט גרס כי מהפכת המחשוב לא תוכל לצעוד קדימה ללא הגנה משפטית הולמת. פיתוחים טכנולוגים עתידיים יתקשו להשתלב במרקם החיים, כל עוד השימוש בהם אינו זוכה להגנה משפטית ראויה.

קביעה חשובה נוספת של בית המשפט העליון היא בנוגע לייחוס עבירה של רישום מאגר מידע ושימוש בו לפי סעיף 8 לחוק הגנת הפרטיות, לאדם שאחסן במחשבו מספר רב של פרטי כרטיסי אשראי גנובים. המשנה לנשיאה רובינשטיין קבע, שחוק הגנת הפרטיות, בתצורתו הנוכחית, לא נועד לטפל במקרים בהם אדם מאחסן דיגיטלית מידע גנוב וקורא למחוקק להתאים את חוק הגנת הפרטיות למקרים כאילו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקריאת אודות פסק הדין רעפ 8464/14 מדינת ישראל נ’ ניר עזרא לחצו כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

ועדת חוקה אישרה את התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אשירה (21.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 שבטעות נספר תחילה כתיקון 14) והוא צפוי לעבור ...

תיקון היסטורי לחוק הגנת הפרטיות עומד לעבור בכנסת

הכנסת עתידה לאשר בימים הקרובים (עד 24.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 14). בימים האחרונים התקיים מרוץ נגד הזמן כדי להספיק להעביר ...

העברת מידע לחו"ל – טיוטת גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2024) טיוטת גילוי דעת בנושא העברת מידע אל מחוץ לישראל, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ ...

הרשות להגנת הפרטיות: מסמך בנושא סקר סיכונים ומבדקי חדירות

כידוע, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 (להלן "התקנות"), מטילות על בעל מאגר המידע חובה לבצע סקר סיכונים ומבדק חדירות למערכת המאגר ככל והמאגר מוגדר ...
דילוג לתוכן