הפרסומים של התקופה האחרונה מספרים על מידע הקיים במשטרת ישראל בנוגע למסרונים (sms) שהחליפו ביניהם רונית אשכנזי, בועז הרפז ועוזר הרמטכ”ל, אל”מ ארז וינר, מהם עולה כי השלושה תיאמו, לכאורה, את איסוף העדויות נגד האלוף יואב גלנט בנוגע לעבירות בנייה סביב ביתו במושב עמיקם ואת העברת המסמכים לידי המבקר, מיכה לינדנשטראוס.

אם המידע שפורסם נכון, הרי שכדי להגיע לממצאים על כמות המסרונים שהחליפו בינהם גיבורי הפרשה, היה על המשטרה לפנות בבקשה לבית-משפט השלום – המוסמך להוצאת צו לחשיפת נתוני התקשורת של כל המעורבים בפרשה, או לפחות חלקם. רק צו כזה, היה חושף בפני המשטרה את המידע שפורסם.

השאלה שהסיפור הזה מותיר, למי מאיתנו שחרד לגורלה של הזכות לפרטיות במדינה, היא האם כאשר נחקק חוק נתוני תקשורת לפני כארבע שנים, החוק אשר אמור להוות את הבסיס לבקשות כאלה – לסוג כזה של חקירות הוא נועד?

הליך החקיקה של חוק נתוני תקשורת לווה בביקורת רבה מצד גורמים שהזכות לפרטיות חשובה להם, אשר ראו סכנה בחוק המאפשר חדירה קשה כל-כך לפרטיותו של אדם. לבסוף אושר החוק, למגינת ליבם של המתנגדים. כך, על-פי נוסחו של החוק, בידי רשויות האכיפה – והמשטרה בראשם – לקבל את כל הנתונים הדרושים, כדי לאכן בכל רגע נתון כל אזרח אשר טלפון סלולארי מצוי בידו. בנוסף לכך, ביכולתם לקבל את פרטי כל השיחות שקיים אדם – למי התקשר ומי התקשר אליו; למי שלח מסרון ומי שלח אליו; באיזה אתרים גלש; תחלופת דואר אלקטרוני וכדומה. ממש ה”אח הגדול” במיטבו, כפי שאף כונה החוק בצדק.

כל משך הליך החקיקה טענו תומכי החוק כי יעדו העיקרי הוא הצלת חיי אדם או פיענוח של פשעים חמורים מאוד, דוגמת רצח. סיפורים על נעדרים שמיקומם אותר בעזרת הטלפון הסלולארי שהיה ברשותם, סימרו את שערות ראשם של חברי-הכנסת בעת הדיונים בחוק.

לעומתם, מתנגדי החוק טענו כי החוק אינו ממודר מספיק, שכן על-פי נוסח החוק ניתן לקבל נתוני תקשורת על מכלול רחב של עבירות גם בדרגת עוון, עבירות אשר אין כל צורך לפגוע בפרטיות כדי לחקור אותן. הסיפור של תיק הרפז, אם הוא נכון, רק מאשש את הטענה הזו.

מהלך יישום החוק הוליד דיווחים של המשטרה ורשויות האכיפה האחרות לידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על אופן יישומו. מהדיווחים האלה עולה תמונה עגומה, לפיה כמות הצווים שניתנים בעניין נתוני התקשורת, בקלות יתרה כנראה, עולה באופן ניכר משנה לשנה. גם סוגי העבירות בגינן ניתנים הצווים לא תמיד מותירים את הרושם שהיה מוצדק לתת צו בגינן. לכן, הסיפור בעניין ספירת ומיון המסרונים של הרפז לא מפתיע. ככה זה כשנותנים לחתול לשמור על השמנת. בתי המשפט נתגלו בסיפור הזה כחותמת גומי ותו לא.

כנגד לא מעט סעיפים בחוק נתוני תקשורת כבר הוגשו עתירות לבג”ץ. לא תהיה זו בושה אם מי שאחראי לחקיקת החוק יקום ויודה בטעותו ויתקן אותו, כך שהפגיעה בפרטיות תהיה מצומצמת יותר. ניתן להסתפק רק במספר מצומצם של עבירות עוון לצד עבירות הפשע אשר בגינן יהיה ניתן לעשות שימוש בחוק, להכניס סעיף שיאפשר פסלות ראיה שהושגה שלא כדין ולצמצם את האפשרות שעומדת בפני המשטרה להוצאת צווים דחופים, יותר או פחות, אף ללא כל צו של בית-משפט. כך נדע שנתנו לרשויות האכיפה כלי יעיל בפעולות החקירה שלהם, ולא כלי שכל מטרתו היא סלילת קיצורי דרך. ככל שהפרסום נכון, כזו היא בדיוק הדרך הקשורה בחקירת הרפז.

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.