13 ביולי 2024 6:31

מצלמות מעקב בגני הילדים – הרשות להגנת הפרטיות עושה סדר

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2018) את עמדתה בעניין השימוש במצלמות מעקב בגני הילדים. לדעת הרשות הצבתן של מצלמות אלה אינה "תרופת פלא" ולא בהכרח יעילה להשגת המטרה לשמה הן מותקנות. תופעות הלוואי בעקבות השימוש במצלמות יהיו, לדעת הרשות, חמורות, כאשר הנזק בגינן עלול לעלות על התועלת הפוטנציאלית שניתן יהיה להפיק מהן.

פרסום הרשות נעשה על רקע דיונים הנערכים בימים אלו, בממשלה ובכנסת, העוסקים ביוזמת חקיקה בנושא רישות מצלמות בגני הילדים. זאת לאור אירועי התקופה האחרונה, בהן קרו סדרת מקרי התעללות בתינוקות ובפעוטות על-ידי מטפלות. מדובר אפוא בנושא רגיש, אשר הוביל את הרשויות לחפש פתרון מהיר שיבטיח את שלומם של הילדים המופקדים במסגרות החינוך ואת שלוות הוריהם.

הרשות מנמקת את עמדתה, כי הפעלה קבועה של מצלמות מעקב במסגרות חינוכיות יש משום חשש ממשי למחיר חברתי-פסיכולוגי שהציבור עלול לשלם, בפרט על הילדים המצולמים, וזאת מהטעמים הבאים:

  1. צילום קבוע פוגע בצורך הבסיסי של כל אדם, לרבות פעוטות וילדים, למרחב מוגן בו יניחו להם לנפשם. מכאן שהעדרו של מרחב פרטי כזה מונע מן המצולמים לממש את אישיותם והאוטונומיה שלהם. עצם ידיעת הילדים שהם נתונים באופן קבוע למבט חיצוני בוחן, עלולה לחבל ביכולתם ההתפתחותית, דבר שעלול לגרום למצוקה נפשית ממשית.
  2. קיים חשש לדליפה של צילומי הילדים ולשימוש לרעה בהם בידי גורמים בלתי מורשים. הדברים נכונים במיוחד אם המצלמות מחוברות לרשת האינטרנט, שאז המידע עלול להיות חשוף לדליפה משמעותית ולמטרות פליליות.
  3. תיעוד מתמשך של הרגלי צריכה והתנהגות, החל מגיל ינקות של קטין במסגרת חינוכית, מעצים את ההשלכות והנזקים הנובעים מיצירת פרופיל אישיותי דיגיטלי.
  4. יעילות המצלמות כאמצעי להרתעה מפני פגיעה והתעללות, רלוונטית רק כשמדובר בפעוטות שעדיין אינם מדברים ואינם מסוגלים להתלונן על התנהגויות פוגעניות של הצוות.
  5. מעבר לכך, עלולות להיות גם השלכות שליליות לפגיעה בזכות לפרטיות של צוות העובדים באותו מוסד וההורים המבקרים בו.

לדעת הרשות במקום בו מחליטים כי התקנת המצלמות נחוצה, עולות סוגיות משפטיות רבות על אופן שמירת המידע שייאגר מהצילומים, פרקי הזמן שבהם יישמר, מקום השמירה, אמצעי האבטחה שינקטו, הרשאות גישה למאגר המידע שנוצר ועוד.  

על כן, שימוש בטכנולוגיה זו כפוף למגבלות משפטיות עליהן מפקחת הרשות להגנת הפרטיות, והפרתן עלולה לגרור הליכי פיקוח ואכיפה על המפרים.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...
דילוג לתוכן