הרשות להגנת הפרטיות (רמו"ט לשעבר) פרסמה לאחרונה (17.10.2017) הנחיה חדשה בנושא שימוש במצלמות אבטחה במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה, המגדירה את האסור והמותר בשימוש מצלמות מעקב במקומות עבודה ובמסגרת יחסי עבודה.

ההנחיה יצאה לאחר שטיוטת ההנחיה בנושא פורסמה יותר משנה לפני כן להערות הציבור. ההנחיה מדגישה כי מעסיקים אשר עושים שימוש במצלמות מעקב אחר העובדים כפופים לחובות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. בשוק העבודה הנוכחי, בו מבלים העובדים במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, מתעצמת ההשלכה של הפעלת מעקב קבוע בידי המעסיק. מצלמות וידאו המותקנות במקום העבודה מסוגלות לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה, ולא רק את פעילותו המקצועית. הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתם. ההנחיה החדשה של הרשות מבקשת להצביע על הפתרון של מצב רגיש זה.

בהתאם להנחיה מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלבנטיות למקום העבודה, ורק במידה שלא עולה על הנדרש. שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, ולחשיפה לתביעות אזרחיות.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לצד ההנחיה רשימה של קווים מנחים המהווים ברומטר לשימוש חוקי ולגיטימי במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה. בין היתר, כי התקנת מצלמות תתבצע רק אם מדובר במטרה לגיטימית, אשר חיונית למימוש האינטרס של המעסיק ומתיישבת עם התכלית העסקית שלו, או נדרשת למילוי חובה חוקית.

קודם להתקנת המצלמה על המעסיק לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות ומטרותיהן, תוך שהוא מציג את המדיניות ודבר הפעלתה בפני העובדים ולרעננה מעת לעת.

כמו כן, שימוש בצילומים למטרת אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה הוא אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. למשל: הקלטות ממצלמה שהותקנה לבקרת כניסה, אינן יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.

ככלל, באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, הכלל הוא שאסור לצלם אותו ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות, אפילו למטרה לגיטימית. התקנת מצלמת סתר או צילום עובד ללא ידיעתו עלולה להגיע כדי עבירה פלילית. כמו כן, אין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.

באזורים הציבוריים של מקום העבודה לעומת זאת, ניתן להצביע על סיבות לגיטימיות להתקנה ולשימוש במצלמות נסתרות, אשר אזור הכיסוי המדויק שלהן אינו ידוע לקהל הרחב המזדמן למקום. כך למשל לשם מניעת גניבות, עשוי, וגם נדרש, בית עסק להודיע ללקוחותיו כי בחנות מותקנות מצלמות במקומות שונים שאינם ידועים ללקוחות. אולם במקרה כגון זה, בו התקנת המצלמה והסלקת מיקומה מיועדת להכווין התנהגות הלקוחות – אין הצדקה שלא לחשוף את הפעלת המצלמות בפני העובדים, שאחרת תיפגע זכות העובדים לפרטיות באורח משמעותי ובלתי מידתי.

לבסוף, למיקום בו מותקנת המצלמה, שטח הכיסוי שלה, מספר המצלמות, זמני הצילום, הרזולוציה של התמונה ומשך זמן שמירת הצילומים, חשיבות מכרעת בקביעת הסבירות, המידתיות, ההגינות ותום ליבו של המעסיק.

 

שיתוף
mm
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה).