דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה של מערך הסייבר, טביעות האצבע ייאספו בסכמה במסגרת תהליך הנפקת תעודות זהות.
חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009 כלל בתוכו את קווי המתאר של פרויקט התיעוד החכם, אשר מטרתו הייתה יצירת תיעוד אמין וקשה לזיוף של תושבי ישראל. הוועדה המייעצת אשר בראשה עמד הממונה על היישומים הביומטריים דנה בחוק זה, והמליצה שבמאגר יישמרו תמונות פנים של תושבים, מבלי טביעות אצבע, ובכך יישמר האיזון בין ההתמודדות עם סיכון ההרכשות הכפולות מחד (מצב בו אדם מצליח להנפיק יותר מתיעוד אחד, בזהויות שונות), לבין הגנה על המידע והפרטיות מאידך, וכך היה.
בחודש מאי בשנת 2023 פנה אגף פס"ח (פינוי, סעד וחללים) במשרד הפנים אל הממונה על היישומים הביומטריים והפציר בו לשנות את החוק, ולשמור שתי טביעות אצבע במאגר הלאומי, וזאת על מנת שיתאפשר זיהוי חללים באירוע רב נפגעים.
הפצרתו זו של אגף פס"ח הוכיחה את נחיצותה ביום השבעה באוקטובר 2023, אז בעקבות המתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי עוטף עזה ומסיבת הנובה, הגיעו למחנה שורה בתוך מספר ימים כמות גופות לזיהוי שישראל לא ידעה כמותה מעולם. התעורר צורך בזיהוי גופות במהירות, וכ-40% מהחללים זוהו באמצעות טביעות אצבע מכלל המאגרים הקיימים בישראל – כולל של צה"ל והמשטרה – וטביעות מהמאגר הביומטרי הלאומי סייעו בזיהוי של 8% מכלל החללים. בעקבות אירועים אלה, היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליצה לבצע איסוף טביעות אצבע, בהסכמה בלבד, מאזרחים המגיעים להנפיק תעודת זהות ודרכונים, ושמירתם במאגר הביומטרי הלאומי לצורך זיהוי נפגעים וחללים באירוע רב נפגעים הדורש זיהוי מידי ויעיל. בדו"ח מצוין כי טביעות האצבע ייאספו אך ורק לתכלית של זיהוי חללים ולשימוש זה בלבד.
הדו"ח מציג טיעונים בעד ונגד איסוף טביעות האצבע מתושבי ישראל. בין היתר, יעילות – מחד,מודל טביעת האצבע מוכר ביעילותו שכן ניתן לבצע חיפוש מהיר בהליך שאינו נושא עלויות כספיות משמעותיות. מאידך, יעילות המודל מוטלת בספק, שכן אין כל הבטחה שבכל אר"ן תתאפשר הסרת טביעת אצבע מהחללים, המענה חלקי ביותר. מאגרים קיימים – בישראל קיימים מספר מאגרים ביומטריים מרכזיים הרלוונטיים לזיהוי חללים באר"ן, מאגר צה"ל והמשטרה. בפועל, המאגר הביומטרי הלאומי סייע בזיהוי ע"י טביעת אצבע רק ב-106 מקרים שאושרו ע"י המשטרה ולא נקבע בבירור כי לא ניתן היה לזהות את החללים במקרים אלה ע"י המאגרים של צה"ל והמשטרה. פגיעה בפרטיות ושימוש לרעה – ניתן לצפות כי מרבית התושבים מהם מוצע כעת לאסוף מידע ביומטרי רגיש, לא יהיו מעורבים באר"ן. אם כן, מדובר בפגיעה בפרטיות התושבים ללא איזון נכון, וזו מתממשת החל מעצם הפעולה הפיזית של נטילת טביעות האצבע ושמירתן במאגר הביומטרי. עולה חשש בין היתר עקב סיכונים שונים הנוגעים לדליפת מידע, לשימוש לרעה במידע ולחשש משימושים נוספים אגביים במידע.
בתחילת המלחמה חוקקה הוראת שעה המחייבת איסוף טביעות אצבע בהליך הנפקת תיעוד וזאת מבלי להתיר שיקול דעת לאזרח. הוראת השעה שחוקקה בתחילת המלחמה, הובאה לדיון מחודש בכנסת ביום 7.11.2024, ובין היתר נבחן האם עדיין קיים הצורך להמשיך ולאסוף טביעות אצבע באופן מחייב בתהליך הנפקת תעודת הזהות או להתיר לשיקול דעת האזרח. בהקשר זה, ממליץ הדו"ח לפעול לגיבוש חקיקה ראשית בנושא.
