דו"ח של הממונה על היישומים הביומטריים, שפורסם לאחרונה, ממליץ על הסרת המאגר הביומטרי בכל הקשור לטביעות האצבע וקובע כי טכנולוגיית זיהוי הפנים טובה, עונה על דרישות אבטחת המידע ומספקת. שר הפנים, אריה דרעי, דחה בשלב זה את ההמלצות.
בשנת 2009 חוקקה הכנסת את "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע – התש"ע 2009" (חוק הביומטריה). החוק קבע הסדרים שיאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי מדינת ישראל, באמצעות הכללת מידע ביומטרי במסמכי זיהוי, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת. כמן כן, החוק הסדיר הקמה של מאגר מידע ביומטרי, אשר ינוהל על ידי רשות ייעודית ונפרדת: הרשות לניהול המאגר הביומטרי. מטרת המאגר הביומטרי הנה לשמור על המידע הביומטרי בבסיס נתונים מרכזי ולהבטיח שלאדם אחד תהיה זהות אחת.
הקמת המאגר הביומטרי עוררה סערה בשנים האחרונות, כשהמתנגדים למאגר טוענים שהוא מהווה פגיעה בפרטיות האזרחים. למרות זאת, בממשלה התעקשו לקדם את הקמת המאגר ולעבור לשימוש בתעודות זהות ודרכונים חכמים הנושאים מידע ביומטרי. מהלך זה שינה את הליכי ההוצאה והחידוש של הדרכון, כך שכעת אזרחים נדרשים לתת את טביעת האצבע שלהם וכן לצלם את פניהם – ולהכניס את שניהם למאגר ענק. שינוי שהוכנס ברגע האחרון, בלחץ של אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות באותה עת, קבע שטביעות האצבע יוכנסו למאגר על בסיס החלטה של האזרח. אלא שאזרח שביקש שלא להכניס את טביעות האצבע שלו למאגר, צריך להגיע אחת לחמש שנים לחדש את תעודת הזהות והדרכון, במקום עשר שנים למי שהסכים. כעת מערך הסייבר ממליץ לוותר כליל על מאגר טביעות האצבע ולהסתפק במאגר זיהוי הפנים.
בדו"ח שהוגש לשר הפנים המליץ הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, רועי פרידמן, כי יש לוותר על מאגר טביעת האצבע באופן מוחלט. פרידמן כתב בדו"ח כי "בעשור האחרון, מאז גיבוש תפיסת ההפעלה לפרויקט התיעוד הלאומי, חלה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של הטכנולוגיה לזיהוי פנים, כאשר שיעור הדיוק קפץ פי 24 בין השנים 2010 ל-2018". פרידמן ציין שטכנולוגיה עדכנית מאפשרת לאתר גם שינויים טבעיים, שקורים בגלל הביולוגיה. לאור כל זאת, כתב, ראש מערך הסייבר אימץ את ההמלצות וקורא לשר הפנים לבטל את מתן טביעות האצבע למאגר.
בדו"ח מביא הממונה כדוגמה את נמל התעופה בן גוריון, שם המדינה כבר מפעילה מערך בקרה מבוסס זיהוי פנים לכל מי שיוצא מהארץ ואין לו דרכון ביומטרי. במקרה שכזה, בעל הדרכון נשלח לעמדת בקר הגבולות, שם מצולמים פניו בצילום שעומד בכל הקריטריונים של זיהוי ובקרת נכנסים ויוצאים.
יצוין, כאמור, כי זכותו של כל אזרח ישראלי שטביעת אצבעו לא תישמר במאגר הביומטרי הממשלתי. כמו כן, הליך הוצאת דרכון או תעודת זהות ביומטריים מחייב מתן טביעות אצבע, אך לא את שמירתן במאגר. תושב המסכים לשמירת טביעת האצבעות במאגר יקבל דרכון עם תוקף עד 10 שנים, ומי שלא מסכים – ל-5 שנים.
